אחת מהעובדות של דיזנגוף סנטר נתבעה לשלם סכום של 1,000 ₪ פיצוי בגין עישון במקום ציבורי, עקב הפרה של הוראות החוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון, תשמ"ג – 1983, וחוק שיוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח – 1988.
התובע, אדם הסובל מאסטמה כרונית, רכש מנוי למועדון כושר ובריאות "שייפ", הממוקם במרכז המסחרי "דיזנגוף סנטר" בתל אביב, לתקופה של שנתיים. לטענתו, אחת מהעובדות של דיזנגוף קלאב עישנה בכניסה למועדון, בניגוד להוראות החוק, דבר שגרם לו אי נוחות וקשיי נשימה. עוד הוא טען שלא רק היא עישנה מחוץ למועדון, אלא גם עובדים אחרים של החברה, ובחלק מהמקרים הוא אף תיעד את עובדי החברה מחוץ למועדון, בשטחי המרכז המסחרי דיזנגוף סנטר, כשהם מעשנים.
התובע טען שהיה מעיר מפעם לפעם לאנשי הקבלה במועדון על כך שהעישון בשטחי המרכז המסחרי אסור, וכי כשהוא נכנס ויוצא מהאזור ונושם את עשן הסיגריות הוא לא חש בטוב, אולם ללא הועיל.
התובע אף ביקש מבאת-כוחו שתפנה לחברה בעניין הימצאותם של עובדי החברה מעשנים בבית הקפה ובמתחם המרכז המסחרי, אולם למרות זאת, לא חדלו עובדיה של החברה מלעשן, ולכן נאלץ להגיש תביעה זו.
חשיבות פסק הדין היא בכך שנוצרת עילת תביעה ישירה בין "מעשן פסיבי" לבין מי שמעשן בפועל במקום ציבורי. המעשן הפסיבי יכול להגיש תביעה נגד המעשן ולזכות בפיצוי.