כותבי המגילות הגנוזות שנטמנו במערה במדבר יהודה וודאי לא שיערו כי יבוא יום ותוכן המגילות יועלה על רשת וירטואלית כלל עולמית.
לפני 60 שנה התגלו ע"י רועים בדווים המגילות הגנוזות. המגילות, שכוללות מקורות מקראיים קדומים, מושכות עד היום תשומת לב רבה. למגילות חשיבות היסטורית, דתית ותרבותית רבה בהיותן המקור המקראי העברי הקדום ביותר שנמצא עד כה. במסיבת עיתונאים שהתקיימה בירושלים, הציגה רשות העתיקות את התכנית הניסיונית (פיילוט) הנערכת השבוע, לפרויקט תיעוד של כל אלפי קטעי המגילות הגנוזות, השייכים לכ-900 כתבי יד, ותיוגם במאגר מידע אלקטרוני ונגיש לציבור. זאת, באמצעות מצלמות דיגיטאליות מתקדמות ביותר המאפשרות, בין השאר, קריאה של קטעי מגילות רבים אשר השחירו או נמחקו לכאורה עם השנים, ולא ניתן היה לראותם בעין עד היום.
בנוסף על בדיקת האמצעים שנבחרו לדימות (imaging – יצירת תמונה בעיבוד דיגיטאלי) ולאגירת המידע, מטרת הפיילוט לקבוע תהליכי עבודה שיצמצמו עד כמה שניתן את חשיפת המגילות, ולאמוד את פרק הזמן והאמצעים הנחוצים לביצוע פרויקט שכזה.
לצד צוות רשות העתיקות, משתתפים בפיילוט מומחים בינלאומיים בתחומי הצילום והדימות, האופטיקה ומאגרי המידע, בהם דר' גרג ברמן, יהודי דתי שבעבר שימש כמדען בכיר במעבדת ההינע הסילוני של נאס"א; סימון טנר, מנהל שירותי ייעוץ דיגיטאליים של קינגס קולג' בלונדון, דר' ג'וליה קרג-מקפילי, צלמת המתמחה בדימות כתבי יד, וטום ליאנצה, מנהל טכנולוגיות קולנוע וטלוויזיה בחברת איקסרייט בע"מ, אחד מחלוצי תחום ניהול הצבע, ופיתוח סורקי הצבע הדיגיטאליים השולחניים הראשונים.
לדברי פנינה שור, מנהלת תחום טיפול בממצאים ברשות העתיקות, ומנהלת הפרויקט, "בנוסף להשגת הדימות שישמש לניתוח ובקרת איכות השימור, אנו שמים דגש על תהליך עבודה שיצמצם, ככל שניתן, את חשיפת המגילות לאור, ויסייע בהגדרת הזמן וכוח האדם הנחוץ לתיעוד המלא של אלפי הקטעים. הטכנולוגיה החדישה תאפשר, לראשונה, מדידה באמצעים מדעיים של שינויים במצב שימור המגילות: הדימות הספקטרלי יתעד בצורה גרפית את מצב המגילה, ובעוד כמה חודשים, נצלמה מחדש בתנאים זהים, ונבדוק אם חלו שינויים בגרף - אם לאו. ככל שיתגלו פחות שינויים, כך נדע שהמגילות נמצאות במצב שימורי מיטבי".