היום החלה להסתמן פשרה באשר למבנה המועצה להשכלה גבוהה. מזה זמן מה מתנהל ויכוח בין המוסדות האקדמיים לבין שרת החינוך לימור לבנת, והוא התעורר עקב כוונתה של השרה לשנות את הרכב המועצה להשכלה גבוהה (המל\"ג), השולטת במערכת האקדמית בישראל.
השרה ביקשה להגדיל את ייצוג המכללות ולהקטין את ייצוג האוניברסיטאות. כמו כן ביקשה לבנת להעביר למכללות חלק מתקציבי האוניברסיטאות. ראשי האוניברסיטאות התנגדו לשינוי הרכב המועצה, בטענה כי הדבר יוריד את רמת הלימודים האקדמיים בארץ. ברבדיו העמוקים יותר של הוויכוח עניינו של הוויכוח הוא מעמדן של האוניברסיטאות כבעלי הגמוניה רוחנית במדינה. עניין זה הוא שהשתקף במאמרים שפורסמו בעיתון \"הארץ\".
במאמר שכותרתו \"המועצה להשכלה נמוכה\" נכתב כי \"המאבק הנוכחי בין לבנת לבין האוניברסיטאות אינו רק מאבק על כסף ועל שליטה או על חלוקת תקציבים וביזור כוח. למעשה, ההקשר של המאבק הזה והשלכותיו רחבים ועמוקים, ועיקרם: הסכנה שלפניה עומדת הרוח ההומניסטית (המדעית, החילונית) בחברה\".
הפרופסור אברהם יוגב מבית הספר לחינוך ומהחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל אביב אף הגדיר באותו מאמר את האוניברסיטה \"גוף המשמר והמייצר תרבות במובן הכללי ביותר: במובן של טיפוח הרגלי ביקורת, הטלת ספק, בחינת ערכים, וגם במובן של טיפוח תרבות הנדסית, תרבות מדעית, תרבות מחקרית, תרבות של רוח\". \"אם תהיה הפרטה, כל זה ייעלם\", הדגיש הפרופסור יוגב.
לעומת זאת השרה לבנת כתבה במאמר אחר \"האקדמיה בישראל: סוף הקרטל\", אף הוא
בעיתון \"הארץ\", כי \"האקדמיה הולכת ומסתגרת במגדל שן, והיא אף הגביהה את החומות סביבה\". לבנת רואה את ייעודה של האקדמיה \"להעניק השכלה גבוהה וידע מקצועי לכל חפץ, מתוך דגש על טיפוח אוכלוסיות חלשות\".
האוניברסיטאות, לדעת לבנת, אינן ממלאות את ייעודן, והן פועלות \"כמו קרטל מסחרי\".
שישה פרופסורים, נשיאי מוסדות אקדמיים ברחבי הארץ, פרסמו מודעה, ובה הביעו את דעתם על השינוי הצפוי במל\"ג. כותרת המודעה: \"ראשי מוסדות אקדמיים בעד שינויים במועצה להשלכה גבוהה ובהרכבה\".
פרופ\' צבי ארד, נשיא המכללה האקדמית בנתניה, הנמנה עם ששת הפרופסורים, אמר לערוץ 7 כי לדעתו שינוי הרכב המל\"ג לא יפגע במוסדות אך יאפשר למכללות שעד כה לא יוצגו במל\"ג, להתפתח. הוא ציין כי חלק מהתפתחותן של המכללות קשור לאפשרות לפתור בעיות בצורה מסודרת, דבר הנעשה במל\"ג, ולכן השתתפות נציגי המכללות בה חשובה.
ארד אף הוסיף כי המועצה להשכלה גבוהה לא מילאה את ייעודה במשך השנים, והוא לפתח את ההשכלה הגבוהה במידה הולמת. לצעירים שרצו ללמוד, אמר, לא מצאו מקום ללמוד בו . הקמת מכללות כמו זו שבנתניה אפשרה לדבריו גם ניידות חברתית, אך גם התמחות אקדמית בתחומים ייחודיים כמו בנקאות ושוק ההון וביטוח.
השרה לבנת מסרה כי היא \"מברכת על כך שראשי האוניברסיטאות הסכימו שבניגוד לעבר, במועצה החדשה לא יהיה להם ייצוג רחב, והיא תכלול מגוון רחב יותר של נציגים מהמכללות ומהמגזרים השונים בציבור\".
מוועד ראשי האוניברסיטאות נמסר כי הם רואים בהצעת השרה ל-12 נציגים של האוניברסיטאות במל\"ג \"הצעה סבירה\". ממשרד החינוך נמסר כי לפי הפשרה לאוניברסיטאות יהיו 12 נציגים במועצה מתוך 25, בעוד שבעבר היו להם מעל 20 נציגים.
עם זאת ראשי האוניברסיטאות דורשים כי ראש ועדת התקצוב והתכנון, הוועדה החולשת על חלוקת הכסף למוסדות להשכלה גבוהה, יהיה איש סגל בכיר מהאקדמיה, פרופסור מן המניין.
השרה ביקשה להגדיל את ייצוג המכללות ולהקטין את ייצוג האוניברסיטאות. כמו כן ביקשה לבנת להעביר למכללות חלק מתקציבי האוניברסיטאות. ראשי האוניברסיטאות התנגדו לשינוי הרכב המועצה, בטענה כי הדבר יוריד את רמת הלימודים האקדמיים בארץ. ברבדיו העמוקים יותר של הוויכוח עניינו של הוויכוח הוא מעמדן של האוניברסיטאות כבעלי הגמוניה רוחנית במדינה. עניין זה הוא שהשתקף במאמרים שפורסמו בעיתון \"הארץ\".
במאמר שכותרתו \"המועצה להשכלה נמוכה\" נכתב כי \"המאבק הנוכחי בין לבנת לבין האוניברסיטאות אינו רק מאבק על כסף ועל שליטה או על חלוקת תקציבים וביזור כוח. למעשה, ההקשר של המאבק הזה והשלכותיו רחבים ועמוקים, ועיקרם: הסכנה שלפניה עומדת הרוח ההומניסטית (המדעית, החילונית) בחברה\".
הפרופסור אברהם יוגב מבית הספר לחינוך ומהחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל אביב אף הגדיר באותו מאמר את האוניברסיטה \"גוף המשמר והמייצר תרבות במובן הכללי ביותר: במובן של טיפוח הרגלי ביקורת, הטלת ספק, בחינת ערכים, וגם במובן של טיפוח תרבות הנדסית, תרבות מדעית, תרבות מחקרית, תרבות של רוח\". \"אם תהיה הפרטה, כל זה ייעלם\", הדגיש הפרופסור יוגב.
לעומת זאת השרה לבנת כתבה במאמר אחר \"האקדמיה בישראל: סוף הקרטל\", אף הוא
בעיתון \"הארץ\", כי \"האקדמיה הולכת ומסתגרת במגדל שן, והיא אף הגביהה את החומות סביבה\". לבנת רואה את ייעודה של האקדמיה \"להעניק השכלה גבוהה וידע מקצועי לכל חפץ, מתוך דגש על טיפוח אוכלוסיות חלשות\".
האוניברסיטאות, לדעת לבנת, אינן ממלאות את ייעודן, והן פועלות \"כמו קרטל מסחרי\".
שישה פרופסורים, נשיאי מוסדות אקדמיים ברחבי הארץ, פרסמו מודעה, ובה הביעו את דעתם על השינוי הצפוי במל\"ג. כותרת המודעה: \"ראשי מוסדות אקדמיים בעד שינויים במועצה להשלכה גבוהה ובהרכבה\".
פרופ\' צבי ארד, נשיא המכללה האקדמית בנתניה, הנמנה עם ששת הפרופסורים, אמר לערוץ 7 כי לדעתו שינוי הרכב המל\"ג לא יפגע במוסדות אך יאפשר למכללות שעד כה לא יוצגו במל\"ג, להתפתח. הוא ציין כי חלק מהתפתחותן של המכללות קשור לאפשרות לפתור בעיות בצורה מסודרת, דבר הנעשה במל\"ג, ולכן השתתפות נציגי המכללות בה חשובה.
ארד אף הוסיף כי המועצה להשכלה גבוהה לא מילאה את ייעודה במשך השנים, והוא לפתח את ההשכלה הגבוהה במידה הולמת. לצעירים שרצו ללמוד, אמר, לא מצאו מקום ללמוד בו . הקמת מכללות כמו זו שבנתניה אפשרה לדבריו גם ניידות חברתית, אך גם התמחות אקדמית בתחומים ייחודיים כמו בנקאות ושוק ההון וביטוח.
השרה לבנת מסרה כי היא \"מברכת על כך שראשי האוניברסיטאות הסכימו שבניגוד לעבר, במועצה החדשה לא יהיה להם ייצוג רחב, והיא תכלול מגוון רחב יותר של נציגים מהמכללות ומהמגזרים השונים בציבור\".
מוועד ראשי האוניברסיטאות נמסר כי הם רואים בהצעת השרה ל-12 נציגים של האוניברסיטאות במל\"ג \"הצעה סבירה\". ממשרד החינוך נמסר כי לפי הפשרה לאוניברסיטאות יהיו 12 נציגים במועצה מתוך 25, בעוד שבעבר היו להם מעל 20 נציגים.
עם זאת ראשי האוניברסיטאות דורשים כי ראש ועדת התקצוב והתכנון, הוועדה החולשת על חלוקת הכסף למוסדות להשכלה גבוהה, יהיה איש סגל בכיר מהאקדמיה, פרופסור מן המניין.