יותר מ-1,000 מפעלים קטנים ובינוניים סובלים מקשיי מימון. כך מעריכה התאחדות התעשיינים. מדובר בכ-50% מכלל המפעלים הקטנים והבינוניים, המעסיקים כל אחד בין 20 ל– 100 עובדים.
אורן הרמבם, מנהל הוועדה למפעלים קטנים ובינוניים בהתאחדות התעשיינים שמסר על כך, ציין כי החסמים העיקריים בתחום המימון מהם סובלים המפעלים הקטנים והבינוניים הם: נגישות נמוכה לאשראי בנקאי בשל מחסור בביטחונות - בין היתר בשל הערכת חוסר של שווי הביטחונות ע"י הבנקים וגופי המימון השונים; חוסר אלטרנטיבות בשוק ההון במימון למפעלים קטנים וכן מודעות נמוכה של המפעלים הקטנים והבינוניים בשימוש בכלים אלטרנטיביים קיימים, דוגמת פקטורינג.
הרמבם מציין, כי התאחדות התעשיינים הגישה למשרד האוצר הצעות לשיפור נגישותם של המפעלים הקטנים והבינוניים למימון.
במכתב אל אריק פרץ - סגן בכיר לממונה על שוק ההון במשרד האוצר, מציעה התאחדות התעשיינים:-
קרן לסיוע לעסקים קטנים בערבות מדינה. להגדיל את היקף ההלוואה שניתן לקבל באמצעות הקרן עד ל-1.5 מיליון שקל למפעל, במקום חצי מיליון שקל כיום. להגמיש את תנאי הסף המוגדרים, על מנת להרחיב את האוכלוסיה הזכאית לקבלת ההלוואות. לצמצם את שיעור הביטחונות הנדרש מהעסק, ל-10% בלבד, במקום 30% כיום, בנוסף לערבות אישית.
להקטין את שיעור הריבית, לדוגמה באמצעות סבסוד ממשלתי או באמצעי אחר. יצוין, כי הריבית עומדת בד"כ על פריים + 2.9% ולעיתים נדרש הלווה להפקיד כביטחונות 30% מסכום ההלוואה, כך שבפועל, שיעור הריבית האפקטיבית הינו גבוה הרבה יותר.
להבטיח שתנאי מימוש ערבות המדינה יהיו ברורים, שקופים ונטולי מורכבויות ככל הניתן, זאת כדי להגדיל את מספר הבנקים המפעילים את הקרן ולהביא בכך להגדלת התחרותיות בה.
פקטורינג : לקדם פיתרון שיאפשר ביצוע פקטורינג גם לעסקאות מול רשויות מקומיות. הממשלה עשויה לסייע בהרחבת המודעות לשימוש בכלי זה, באמצעות הקלת ביצוע פקטורינג בעסקאות של ספקים עם גופים ממשלתיים.
להרחיב את מתן ההלוואות מגופים חוץ בנקאיים גם לחברות קטנות יותר, לדוגמה באמצעות הקמת קרן ייעודית שהגופים המוסדיים ישקיעו בה והיא זו שתתמחה במתן ההלוואות לחברות הקטנות.
להגדיל את היקף התקציב המוקדש לתוכנית החונכות העסקית במטרה לאפשר חונכויות רבות יותר. בנוסף, לקיים שיתוף פעולה בין המערכת הבנקאית, משרד התמ"ת והתאחדות התעשיינים כדי למקד את התוכנית החונכות העסקית, בהקניית יכולות וידע שיאפשרו למנהל העסק הקטן והבינוני להתמודד עם דרישות המערכת הבנקאית.
להכיר בערך הביטחונות הריאליים של המפעלים הקטנים והבינוניים במערכת הבנקאית והחוץ בנקאית. התאחדות התעשיינים ממליצה כי הבנקים וגופי המימון השונים המעריכים בד"כ את ערך הביטחונות בחוסר - יקחו בחשבון בעת חישוב עלות האשראי, את ערך הביטחונות של המפעלים הקטנים והבינוניים בהתחשב בפרמטרים נוספים המעלים את ערכם, כגון: איכות הניהול, כשרון הניהול, ההון האנושי, חדשנות, גמישות עסקית, צמיחה, תוכניות השקעה של החברה, יציבות החברה לאורך שנות פעולתה וכדומה, וכן לקחת כשיקול את איכות הביטחונות. כך לדוגמה יש לשקף את מצבם הפיסי של המכונות והציוד ע"י הצגת עלויות אחזקתם ותפוקתם וע"י כך להעלות את ערכם כבטוחה. בנוסף, ככל שמהירות מחזור המלאי גבוהה יותר - מבטא הדבר יכולת מימוש המלאי בערכו המלא - דבר התורם לערכו כבטוחה. לטענת התאחדות התעשיינים קיים פער משמעותי בין ערך הביטחונות הרשום בספרי החברה לבין ערכם בשוק, לכן סבורה התאחדות התעשיינים כי יש להציג את הביטחונות בשוויים בראייה עסקית המתבסס בעיקרו על שווי-שוק.
בנוסף, ממליצה התאחדות התעשיינים לשפר את תנאיה של הקרן ליצואן הבודד, להפוך חלק מהיקף ההלוואה למענק זאת, כחלק מהשתתפות המדינה בסיכון הקיים בשיווק לחו"ל.