אחד הקיצוצים שאישרה הממשלה בתקציב 2009 הוא הקטנת השתתפות המדינה בתקציב הביטוח הלאומי. פרופ' יוחנן שטסמן, ששימש בעבר כמנכ"ל הביטוח הלאומי, הסביר בראיון לערוץ 7, כי בכך מביאה הממשלה בפועל להגדלת הגירעון העתידי של הביטוח לאומי.
כיום מקבל הביטוח הלאומי ריבית מסובסדת - של 5.5%. בעקבות ההצעה החדשה של האוצר, תחדל המדינה לשלם לביטוח הלאומי ריבית מסובסדת - ותעבור לשלם לו ריבית שוק רגילה. ההחלטה נועדה לאפשר למשרד האוצר להתמודד עם החוסרים הגדולים בתקציב 2009, לאחר שהשרים התנגדו לחלק גדול מהצעות הקיצוץ. על פי הערכות, שינוי הריבית המשולמת יחסוך לתקציב 150-300 מיליון שקלים בשנה. עם זאת, לפי הערכות, החיסכון יביא לאובדן הכנסות של 8 מיליארד שקל לביטוח הלאומי תוך עשר שנים.
שטסמן מותח ביקורת קשה על ההחלטה, והוסיף כי זו לא פעם ראשונה שהממשלה מחליטה על קיצוץ כזה בתקציב המוסד, ולדבריו, מדובר בפגיעה נוספת מני רבות בתקציב המוסד.
שטסמן הסביר כי בעבר כבר הקטינה הממשלה את תשלומי המעסיקים לביטוח הלאומי, והתוצאה מכך היא פחות כסף למוסד, זאת למרות הבטחות חוזרות ונשנות של הממשלה כי היא תפצה את המוסד לביטוח הלאומי – שלא קוימו.
לדבריו, ככל שמקטינים את יכולת הגבייה של המוסד ונותנים לו תשואה פחותה מההוצאה, מקטינים את הרזרבות שלו וממילא את יכולתו לעמוד בהתחייבויותיו, "המגמה לחתוך ולקצץ בכסף של כולנו הולך ונמשכת", אמר.
לדברי שסטמן השתתפות הממשלה בביטוח הלאומי ירדה משמעותית: "באופן כללי באוצר מאוד לא אוהבים את הביטוח הסוציאלי, ולא מכירים בחשיבותו", שטסמן הוסיף כי תפיסה זו נובעת מכך שלפקידי האוצר ישנה תחושה "שכולם נמצאים בעשירון העליון".
שטסמן הביא דוגמאות לניסיונות וקיצוצים קודמים כניסיון להקטין את דמי הלידה ושמירת ההיריון, בכך אמר כי יש כעין "הפרת הסכם": "האם מישהו היה מסכים שחברת ביטוח תשנה את התנאים לאחר התשלום", ואמר וציין גם את הניסיונות לקיצוץ בגמלת שמירת ההיריון, הקטנת מענק הלידה, הניסיונות לקיצוץ נוסף בקצבת הילדים קצבת ילדים, וניסיונות לאיחור במתן קצבת הזקנה.
"במדינה שלנו נוצר תהליך אנטי סוציאלי", אמר והוסיף כי התוצאה לכל אלו היא הגדלת העוני בפרט ביהודה ושומרון, בו מרוכזות משפחות מרובות ילדים רבות.