"ממשלת ישראל, הרשויות המקומיות והתעשייה צריכים לממן הקמתו של פארק מטרופוליני באזור חיפה אשר ישתרע על 8,000 דונם, שטח הכפול משטח הסנטרל-פארק של ניו יורק", כך הנחתה היום וועדת הפנים והגנת הסביבה במהלך דיון על התוכניות להקמתו של פארק המתוכנן לקום על גדות נחל הקישון ולשמש למתקני פנאי ונופש.
קרבת הפארק המתוכנן לבתי הזיקוק עוררה התנגדות בקרב משתתפי הדיון. "אם נעטוף את בתי הזיקוק והקישון בעצים יפים במקום לטפל בזיהום – נחטיא את המטרה", אמר דב ישורון, ראש המועצה האזורית זבולון.
יו"ר הוועדה ח"כ פינס אמר "יהיה זה מחזה סוריאליסטי אם משפחות יעשו מנגלים בצל המפעלים, הקמת הפארק צריכה להיות מלווה בהפחתה משמעותית של הזיהום הסביבתי באזור", אמר פינס. "הסיכונים יישארו בחצר המפעלים", ענה בתגובה מתכנן מחוז חיפה, אדם קולמן, "הם לא יפריעו לסביבה להתפתח, מה שאנו מכירים היום זה לא מה שיהיה בעתידן", דברי קולמן .
במקביל לתוכנית להקמת הפארק, המפעלים המזהמים באזור יידרשו בקרוב לשלם כ-40 מיליון דולר להוצאת הבוצה המזוהמת בקרקעית נחל הקישון, כך סיפר היום מנהל מחוז חיפה במשרד להגנת הסביבה, רוברט ראובן.
- וועדת הפנים והגנת הסביבה קראה להקים חברה ממשלתית לפיתוח פארק הקישון כך שהמיזם יוכר כפרויקט לאומי ויתוכנן בשיתוף עם כל הגורמים המעורבים. "התוכנית היום היא בוסרית וגרנדיוזית", אמר בסיכום הדיון יו"ר הוועדה, ח"כ פינס, "אם לא תהיה מעורבות של ראש הממשלה ומשרד האוצר מתחילת הפרויקט – הפארק יישאר ככתם ירוק על הנייר ותושבי חיפה לא ירגישו שיש פארק", אמר. "היום מדובר בחזון ואחר כך נאסוף את הכסף מהיקב ומהגורן" אמר מתכנן המחוז קולמן.
"לתושבי חיפה מגיעה ריאה ירוקה, מדינת ישראל חייבת משהו לאזור הזה", אמרה האחראית על תכנון ארוך טווח בעיריית חיפה, אורנה הראל. עם התומכים בתוכנית נמנים גם המשרד להגנת הסביבה, משרד החקלאות ורשות נחל הקישון. מנגד, עומדים המועצה האזורית זבולון וקיבוץ יגור המתריעים על הקרבה לבתי הזיקוק, היעדר גישה רגלית לפארק, מחסור במקורות מימון והפקעת שטחים חקלאיים. אלון חגי, מרכז המשק של קיבוץ יגור, שלו שייכים כ-60% משטחי הפארק המיועדים (כ-5,000 דונם), הציע שהפארק ישתרע על שטח קטן יותר כדי שניתן יהיה להמשיך ולעסוק בחקלאות וכך יזכה לתמיכת הקיבוץ.