בית השלום בחברון אוכלס לפני כשנה וחצי, בזמן ששר הבטחון היה עמיר פרץ. השר הוא שהוציא צו פינוי לבית, ואולם בהעדר צידוק משפטי (שכן הבית נרכש כדין) או בטחוני (צה"ל קבע שההתיישבות בבית אינה פוגעת בבטחון, אלא להפך) – היה צו הפינוי מיוחד במינו: מדיני-פוליטי, או כפי שהוגדר ע"י השר (אז) פרץ: "דירקטיבה מדינית".
המתיישבים טענו כבר אז, שאחד הפגמים שנפלו בצו היא העובדה שהוצא לא משיקולים מדיניים, אלא משיקולים פוליטיים-מפלגתיים צרים של מי שהיה נתון באותם ימים בעיצומה של מערכת הבחירות הפנימית במפלגת העבודה.
מיד לאחר קבלת צו הפינוי, ערערו עליו המתיישבים בפני ועדת העררים הצבאית, ומאז ועד היום מתנהלים בוועדה זו, שהיא למעשה בית דין צבאי מיוחד, דיונים משפטיים שבסופם יקבע האם צו הפינוי הוצא כדין, או שיש לבטלו ולהשאיר את המתיישבים בבית שרכשו. ביום שני הקרוב יתחיל בבית הדין הצבאי שלב העדויות, אך כבר עכשיו ניתש ויכוח נוקב בין הצדדים, ביחס לעדויותיהם של מספר עדים, ובראשם: השר לשעבר עמיר פרץ עצמו. המתיישבים, באמצעות בא כחם עו"ד נדב העצני, מבקשים להביא את פרץ לעדות. המדינה מתנגדת.
"אין אח ורע לכך ששר, או שר לשעבר, מעיד בבית משפט, או בוועדה מעין שיפוטית, על נושא הנוגע למדיניותו" – כתבה סרן רונית לוין מהפרקליטות הצבאית, והוסיפה: "אף אם עמדו שיקולים פוליטיים-מפלגתיים ביסוד שיקול דעתו של השר... אין בהן משום שיקולים זרים, ובית המשפט לא יתערב בכך".
בכתב-תגובה שהגיש היום עו"ד נדב העצני לועדת העררים, הוא טוען כי המדינה ממשיכה בקו המאפיין והעיקבי בו נקטה לכל אורכו של ההליך המשפטי הנוגע לבית השלום: קו של הסתרת ראיות ונסיון "למנוע כל בירור עובדתי ומשפטי ראוי... לרוקן מתוכן את הליך שמיעת הראיות, ובכך לקדם את מטרתם הפסולה של גורמים פוליטיים שיזמו את הצו נשוא ערר זה, לסלק את ידן של העוררות מנכס אותו רכשו כדין." העצני מצטט החלטה קודמת של ועדת העררים שקבעה כי "...מניעת צד מהבאת ראיותיו כאשר הוא עומד על כך ובאמתחתו טענות הראויות להישמע, היא חתירה נגד גילוי האמת וחוסר צדק משווע".
עוד כותב עו"ד העצני כי "על פי התבטאויות שונות של ח"כ פרץ, אשר שימש בתפקיד שר הביטחון בעת הרלוונטית, כמו גם על פי לשון הצווים שהוצאו נגד העוררות, ח"כ פרץ הוא האיש שגרם לפינוי העוררות מן הנכס. זאת מסיבות פוליטיות טהורות ושלא כדין."
העצני מסכים, כי מדובר בבקשה חריגה ש"אין לה אח ורע" אך הוא מזכיר כי צו הפינוי עצמו הוא מקרה חריג, בו דורשת המדינה באמצעים מינהליים להוציא אדם מבית אותו רכש כדין. הוא מצטט החלטה קודמת של ועדת העררים, שקבעה כי צו הפינוי עצמו "מתערב התערבות רבתי בקניין הפרטי, אשר ספק אם יש לה תקדים ואם יש לו אח ורע בשיטות משפט אחרות". "ככל שעסקינן בפרשה בעלת מאפיינים חריגים, שומא גם כי יש לנקוט בצעדים חריגים כדי לבררה" – כותב עו"ד העצני.
בנוסף לעדותו של ח"כ עמיר פרץ, מבקשים המתיישבים להעלות לדוכן העדים גם את ח"כ עתניאל שנלר, המכהן כיו"ר תת-ועדה לענייני יהודה ושומרון בועדת החוץ והביטחון של הכנסת, וכן את ראש תחום תשתית במנהל האזרחי. גם לעדויות אלה מתנגדת המדינה.
עוד כותב עו"ד העצני כי "על פי התבטאויות שונות של ח"כ פרץ, אשר שימש בתפקיד שר הביטחון בעת הרלוונטית, כמו גם על פי לשון הצווים שהוצאו נגד העוררות, ח"כ פרץ הוא האיש שגרם לפינוי העוררות מן הנכס. זאת מסיבות פוליטיות טהורות ושלא כדין."
העצני מסכים, כי מדובר בבקשה חריגה ש"אין לה אח ורע" אך הוא מזכיר כי צו הפינוי עצמו הוא מקרה חריג, בו דורשת המדינה באמצעים מינהליים להוציא אדם מבית אותו רכש כדין. הוא מצטט החלטה קודמת של ועדת העררים, שקבעה כי צו הפינוי עצמו "מתערב התערבות רבתי בקניין הפרטי, אשר ספק אם יש לה תקדים ואם יש לו אח ורע בשיטות משפט אחרות". "ככל שעסקינן בפרשה בעלת מאפיינים חריגים, שומא גם כי יש לנקוט בצעדים חריגים כדי לבררה" – כותב עו"ד העצני. בנוסף לעדותו של ח"כ עמיר פרץ, מבקשים המתיישבים להעלות לדוכן העדים גם את ח"כ עתניאל שנלר, המכהן כיו"ר תת-ועדה לענייני יהודה ושומרון בועדת החוץ והביטחון של הכנסת, וכן את ראש תחום תשתית במנהל האזרחי. גם לעדויות אלה מתנגדת המדינה.