ראש ממשלת סוריה, וליד מועלים, מבהיר כי סוריה דבקה בדרישתה לנסיגה ישראלית מלאה לקווי 67' ורואה בכך סוגיה שלא נתונה למו"מ. המשמעות – שליטה סורית על מזרח הירדן והכנרת.



המו"מ בין ישראל לסוריה הגיע כך מסתבר לשלב מתקדם של ברור עמדות בסוגיות היסוד של הסדר מדיני אפשרי. במפגש הפסגה המרובע שנערך אמש בדמשק (4 בספטמבר 2008) בהשתתפות אמיר קטר, נשיא צרפת וראש ממשלת טורקיה אמר נשיא סוריה בשאר אסד, כי סוריה הפקידה בידי טורקיה פיקדון הכולל פרוט של עמדותיה לגבי ההסדר המדיני המסתכמות ב- 6 נקודות. עתה מחכה סוריה, ציין אסד, לפיקדון דומה שתפקיד ישראל בידי טורקיה.



מסמך 6 הנקודות הסורי לא פורסם, אך ראש ממשלת סוריה וליד מועלים רמז על תוכנו. בשיחה עם כתב "אל-שרק אל-אווסט" (5 בספטמבר 2008) אמר מועלים, כי קווי ה- 4 ביוני 1967 אינם נושא הנתון למו"מ, אלא הם יסוד להתחלת מו"מ ישיר. מקורות בכירים מסרו, כי סוריה דבקה בקווי ה- 4 ביוני 67' כיסוד למו"מ הישיר מאז ועידת מדריד והיא לא שינתה את עמדתה בעניין זה והיא דוחה את העמדה הישראלית הנסמכת על קו הגבול מ- 1923 שנקבע ע"פ המנדט הבריטי והצרפתי.



הגבול הבינלאומי, כפי שנקבע בהסכם בין צרפת לבריטניה ב-1923 השאיר בשטח הבריטי את כל הכנרת והירדן, כולל רצועה של 10 מטרים ממזרח לכנרת (במפלס המרבי) ו-50 מטרים ממזרח לירדן. במלחמת העצמאות התקדמו כוחות הסורים מעבר לקווים אלה, ובהסכמי שביתת-הנשק נקבע שהשטחים שמהם ייסוגו הסורים יהיו מפורזים. בפועל, לאחר פלישות סוריות בתחילת שנות ה-50, נוצר מצב לפיו הסורים שולטים על מזרח הירדן והכנרת. גבול זה ידוע כ"קווי 4 ביוני 67".