עו"ד יראון פסטינגר, חבר הועד המרכזי של לשכת עורכי הדין, תומך בהצעת השר פרידמן לצמצום כוחו של בג"ץ, ומגדיר את המהלך כ"היסטורי, אמיץ וחשוב".
לדבריו "הסדרת הסמכויות בין בג"ץ לכנסת נוגעים לכל אזרח במדינה ונוגעים לשאלת מי הריבון כאן. האם העם, באמצעות הכנסת, הוא הריבון, או שיש כאן גוף מעל הכנסת ששולט באמצעות המהפכה החוקתית של הנשיא ברק, שלפיה בחקיקת חוק האדם וחירותו ניתנה חוקה במדינת ישראל, וישנם זכויות יסוד שהן עילאיות, וכעת כל בית משפט מוסמך לבטל חוקים, אפילו רשם ההוצאה לפועל שגם הוא שופט..."
פסטינגר מציין כי החוק שאושר עוד בימי ממשלת שמיר היה מעין מחטף חוקתי שעבר ברוב של שלושים ח"כים מול עשרים. "מיעוט ח"כים. אף אחד לא התכוון כשנחקק החוק הזה שתהיה חוקה במדינת ישראל, ואיש לא התכוון להעביר את ההחלטות האידיאולוגיות מהכנסת לבית המשפט העליון".
"כל הקונספט הזה של העברת החלטות לביהמ"ש העליון כולל פסילת חוקים, או הקביעה בפסק דין ההתנתקות, שההתנתקות עולה בקנה אחד עם ערכי ישראל כמדינה דמוקרטית, אלה אמירות אידיאולוגיות שבית המשפט לא צריך לומר אותן". פסטינגר קובע בדבריו כי באמירות מעין אלה של בית המשפט יש פגיעה בבית המשפט עצמו כאשר אמון הציבור בביהמ"ש יורד באופן משמעותי. "הציבור לא מוכן לקבל שבית המשפט יקבל הכרעות פוליטיות ואידיאולוגיות".
לטעמו של עורך הדין פסטינגר ההחלטות אותן מנסה פרידמן לצמצם מייצגות את עמדות 'ציבור קוראי הארץ', "ציבור שהוא ציבור מכובד ובעל השפעה אבל הוא מיעוט. פרופ' גביזון אמרה שלא ניתן באמצעות השליטה בבית המשפט להרעיף על חברה משוסעת עם רבדים שונים ורבים, ערכים ליבראליים כאילו אנחנו בסן פרנסיסקו או בקנדה, שני המקומות הליבראליים בעולם. זה לא מתאים למדינת ישראל. כאן זה יוצר תהליכים שליליים".
עו"ד פסטינגר אינו מבין את התנגדותה החד משמעית של מפלגת העבודה להצעת השר פרידמן, והוא אף חושש שמדובר בהתנגדות המונעת ממניעים זרים שאינם ענייניים. "זו התנגדות לא רצינית. זו התנגדות אופורטוניסטית. המתנגדים הגדולים לתפיסה של ברק באו ממפלגת העבודה. הנשיא המנוח הרצוג היה מתנגד נחרץ לאקטיביזם השיפוטי. העמדה של 'העבודה 'היא ניסיון מגושם למצוא חן, ואינני יודע בעיני מי".
פסטינגר מציין בדבריו כי לברק אין כל סמכות לטעון שממשלת ישראל הנוכחית, בהיותה מעין ממשלת מעבר, לא תוכל לקדם מהלך כה דרמטי. זאת לאחר שהוא עצמו בתום כהונתו ניהל מו"מ עם הפלשתינים על אף שמאחוריו עמדו מעט יותר משלושים חברי כנסת.