על משמעותו הרוחנית, בעיקר בעם היהודי של הניסוי הגדול בשווייץ, הניסוי שאמור, לטעמם של החוקרים, לשחזר את המפץ הגדול, שוחח ביומן ערוץ 7 הרב פרופ' נריה גוטל, ראש מכללת אורות ישראל.
את דבריו פתח הרב גוטל כשקבע והזכיר כי "ככלל חשוב להקדים ולומר שחקר ענייני הטבע הוא לא רק מותר, אלא ע"פ הרמב"ם הוא אפילו מצווה. הרמב"ם ראה בכך עיסוק דתי מובהק. לכן יש לברך על חקר שבא לתכנן עתיד ולחזק עבר".
באשר לשאלת מטרת הניסוי, שיחזור המפץ הגדול, מונח המבהיל לא מעטים ביהדות הדתית, אומר הרב גוטל כי אין כל עילה לבהלה ממונח המפץ הגדול. "הסוגיה ארוכה וסבוכה ולא ניתן למצות את כל הניסיונות לבאר את הסתירות כביכול בין טענות מדעיות לאמירות תורניות. אבל לפחות נזכיר כמה פתרונות כמו 'הקב"ה בורא עולמות ומחריבן', כלומר העולם שלנו, שאותו אנחנו רואים, הוא עולם שנבנה על גב עולמות קדומים. קיים פתרון נוסף והוא שהמושג 'יום' בספר בראשית מדבר על טווחי זמן אחרים לחלוטין מאשר 24 שעות. המכנה המשותף הוא שאין לנו תהיות לגבי אמירות של מיליארדי שנים, ועל אחת כמה וכמה בתיאור מפץ גדול, כי השאלה היא מי עשה את המפץ הגדול הזה, ולא אם הוא היה".
"מה שמנסים כעת לזהות הוא את התהליך שהוביל למסגרת הקיום המוכרת כיום. זה הליך שיש לברך עליו כי הוא יסייע לנו לפעול לקידומו של העולם", אומר הרב גוטל.
באשר להתייחסותו של המדען סטיבן הוקינג ולפיה אין בורא לעולם וכל הניסיונות לשלבו בהליך יצירת העולם הם ניסיונות עקרים, אומר הרב גוטל כי אין לשכוח שהוקינג הוא אמנם אדם מבריק אך תחום עיסוקו הוא עולם הטבע ולא תחומים אחרים. על כן "כשהוא מדבר על תהליכים שאין לו בהם מומחיות אמירתו שווה לאמירה של כל אחד".
"יהודי מאמין סבור שהקב"ה מפעיל כל מיני גורמים כדי לנהל את המערכות. הוקינג לא מקבל זאת, אבל זו אמירה תיאולוגית שאין בה יתרון על כל אמירה מקבילה של מישהו אחר".
באשר לסובלנות היהודית כלפי דעות שונות בתחומי המדע השונים מציין הרב גוטל כי יחסה של היהדות לאין ערוך מתקדם מיחסן של דתות אחרות. הוא מזכיר כי הנצרות העלתה על המוקד את מי שאמר אמירות מדעיות שהיום ידועות לכולנו ומקובלות כאמת מוחלטת. לעומת זאת "לא כן היהדות שבחנה כל דבר באופן רציני ועמוק. מעולם לא טמנה היהדות את ראשה בחול והיא התמודדה עם האמירות המדעיות".