היום (ג') צפוי להתקיים הדיון האחרון ולאחריו ההצבעות בועדת החוקה של הכנסת בהצעת החוק הממשלתית לקיצור תקופת ההתיישנות האזרחית להגשת תביעה מ-7 שנים ל- 4 שנים.
לקראת ההכרעה בכנסת פרסמה לשכת עורכי הדין את עמדתה בסוגיה וקבעה כי קיצור תקופת ההתיישנות יחסום את דלתות בית המשפט בפני רבים, ללא הצדקה, וישלול את זכות הגישה לערכאות, שהינה זכות חוקתית.
בלשכה מציינים כי להם "כבר ברור מי יהיו המנצחים - המדינה, חברות הביטוח, והגופים החזקים – ומי יהיו המפסידים מההצעה: השכבות החלשות, כגון עולים חדשים, בני מיעוטים, עניים שאצלם תהליך התגבשות עילת התביעה ממושך יותר והמשאבים למימושה מעטים יותר. שכבות אלה פגיעות יותר מכל בחינה (נוסעות במכוניות טובות פחות; עובדות בתנאים טובים פחות; נגישות פחות לשירותי בריאות וסיעוד ראויים וכיוצ"ב). הן גם פגיעות יותר בכל הקשור לעמידה על זכויותיהן המשפטית".
עוד סבורים בלשכת עורכי הדין כי קיצור תקופת ההתיישנות יפגע בקטינים. "קטינים ייפגעו מקיצור תקופת ההתיישנות באופן קשה ומיוחד", אומרים שם. "כיום תקופת קטינות לא נמנית ומרוץ ההתיישנות מתחיל בגיל 18 (7 שנים - עד גיל 25). מקרים בהם קטינים נפגעו מרשלנות רפואית, ואיבדו את סיכוייהם לחיים כשל אחרים, מקרים בהם קטינים נשארו עם פגיעות מוחיות ומוטוריות קשות ולו בשל שאכלו מזון לתינוקות ומקרים בהם קטינים נשארו ללא כל, בשל גניבת כספי ירושה - אינם פרי הדמיון. למרבה הצער – מקרים כאלה יקרו גם בעתיד".
קבוצה נוספת שצפויה להיפגע מקיצור התהליך, לטעמה של לשכת עורכי הדין היא "תובעים שנפגעו בנזקי גוף, שקיצור תקופת ההתיישנות, יהווה הרעה קיצונית מוחשית בזכותם, מאחר שתהליכי התגבשות הנזק הם ממושכים כשמדובר בנזקי גוף. עבור הפצועים והחולים, הנאבקים על בריאותם, תקופת התיישנות של 4 שנים היא קצרה מדי, מה גם שהחלמתם תלויה לעיתים באותם הרופאים, שאותם הם מבקשים לתבוע. במשך מספר שנים מיום שנפגע, מצוי התובע הסובל מנזקי גוף, במצוקה פיזית נפשית וכלכלית ועסוק בדאגה לצרכיו הבסיסיים (טיפול רפואי או פרנסה), ואינו מסוגל לטפל בהגשת תביעה על נזקיו".
האם מאחורי כל הטיעונים עומדים רק שיקולים מקצועיים? ציניקנים יעלו את האפשרות שמאחורי ההתנגדות מסתתרת גם העובדה שפחות שנים בהן ניתן לפנות לבית משפט, משמעותה גם פחות עבודה לעורכי הדין?