שופט ביהמ"ש המחוזי בחיפה, משה גלעד, זיכה את משה כהן ממשק פורת מעבירת הריגה בתאונת דרכים של המנוח ויטלי אוליצקי ז"ל והרשיע אותו עפ"י הודאתו בגרימת מות המנוח בתאונת דרכים עת עבר במעבר חציה ואי מתן זכות קדימה.
בכתב האישום הואשם כהן בהריגה לאחר שבתאריך 18.10.07, נהג במשאית, ברח' החשמונאים בקרית מוצקין, ובאותה עת החל המנוח לחצות את הכביש במעבר החצייה, מימין לשמאל, בניצב לכיוון נסיעת הנהג.
כשכהן התקרב למעבר החצייה, כשהוא נוסע בנתיב השמאלי, לא הבחין כלל במנוח החוצה את הכביש במעבר החצייה וחזית הרכב פגעה במנוח, לאחר שהספיק לחצות 4 מ' מרוחב הכביש.
חרף הפגיעה במנוח, המשיך כהן בנסיעתו ועצר רק כעבור 694 מ', כל זאת כאשר המנוח לכוד מתחת למשאית ולמרות צעקות וקריאות של עוברים ושבים שביקשו ממנו לעצור. כתוצאה מהתאונה נגרם מותו של המנוח שנמחץ מתחת לגלגלי המשאית והוצא משם רק כעבור 20 דקות וזאת לאחר פעולות חילוץ של כיבוי אש. למנוח נגרמו חבלות רבות ומותו נקבע במקום.
השופט גלעד ציין כי לאחר ששמע את העדים והתרשם מהופעתם, ולאחר שבחן את מכלול הראיות ונתן דעתו לטיעוני הצדדים, הגיע לכלל מסקנה כי חרף התנהלותו הרשלנית של הנאשם, לא ניתן לומר בנסיבות המקרה כי הוא נהג תוך מודעות לאפשרות גרימת התוצאה הקטלנית ונטל סיכון בלתי סביר לאפשרות גרימתה תוך תקווה להצליח למנעה. קל וחומר שלא נהג תוך מודעות לאפשרות גרימת התוצאה הקטלנית, אך היה "אדיש" - "שווה נפש", כלפיה. עוד הוסיף , כי הנאשם ידע כי באזור קיים מעבר חצייה והוא אף האט לקראתו והביט ימינה ושמאלה כדי לבחון את תנועת הולכי הרגל. ואולם, הוא לא צריך היה להסתפק בכך. הוא לא עצר את רכבו אלא המשיך בנסיעה על פני מעבר החצייה באיטיות מבלי שווידא כי אין הולכי רגל הבאים מימין והיה צריך לצפות את האפשרות שהולך רגל יעבור את מעבר החצייה ובהתאם, לנקוט אמצעי זהירות הכרחיים, ולוודא, לפני חצייתו את מעבר החצייה, כי אין הולכי רגל החוצים אותה עת.
עוד ציין השופט בחוסר עירנותו של הנאשם לנוכחות המנוח על מעבר החצייה, ובייחוד לאחר שהמנוח כבר הצליח לעבור חלק ניכר ממעבר החצייה, גלומה התרשלותו . אילו היה מסתכל היה מבחין בהולך הרגל ומצליח לעצור את המשאית, בשל נסיעתו האיטית. חרף התרשלותו, ציין השופט, כי איננו סבור כי הנאשם היה מודע לסכנה הצפויה. לאור האמור זוכה מעבירת הריגה והורשע בעבירת גרם מוות ברשלנות ואי מתן זכות קדימה.