פרופ' אבי דיסקין מהמחלקה למדעי המדינה באוניברסיטה העברית, התייחס ביומן ערוץ 7 לתוצאותיה והשלכותיה של מערכת הבחירות הפנימית ב'קדימה', מערכת שהסתיימה בניצחונה של השרה לבני.
באשר לצפוי כעת מציין פרופ' דיסקין כי לאחר התפטרות ראש הממשלה, אהוד אולמרט, ומסירת מכתב ההתפטרות שלו לנשיא המדינה תהפוך הממשלה לממשלת מעבר. בתקופה זו ייעשו המאמצים להקמת ממשלה חדשה על ידי מי שיקבל את המנדט מהנשיא, ככל הנראה תהיה זו השרה לבני.
להערכתו של דיסקין הממשלה שלבני תנסה להרכיב תהיה דומה במרבית מרכיביה לממשלה הנוכחית, אם כי צפויים לחצים ושינויים, כפי שניתן ללמוד מהתבטאויותיהם של אנשי מפלגת 'העבודה', כדוגמת השר שמחון שמבהיר שהעבודה מעדיפה בחירות. לדברי דיסקין מדובר בנטייה התאבדותית לכאורה מבחינת העבודה, ונראה כי האמת המסתתרת מאחורי הצהרות שמחון היא אך ורק היות הצהרותיו בעלות מטרה לאיים על ראש הממשלה החדשה.
באשר לשיטת הבחירות שהובילה לבחירת לבני לראשות 'קדימה' אומר פרופ' דיסקין כי אמנם קיימות בשיטה זו בעיות לא מעטות אולם לדבריו אין שיטת בחירות שלא ייתכנו בה בעיות כאלה ואחרות. לדבריו לנוכח מה שהתרחש במערכת הבחירות האחרונה מתחזקת בו הסלידה מועדות מסדרות, "שם לא מדובר באלפי בוחרים אלא בבוחרים בודדים שקובעים", הוא מזכיר.
על תוקפה המוסרי של מערכת הבחירות הפנימית מזכיר פרופ' דיסקין כי רבים מנשיאי ארה"ב שנבחרו היו נשיאי מיעוט. מקרה בוש אינו מקרה יחיד. "זה קרה כמה וכמה פעמים. זה נובע מהשיטה האמריקאית שמגבלותיה חמורות בהרבה מאלה שאצלנו".
"הכללים הם כללים. כמו במשחק כדורגל יש כללים. דרוש מעבר שלם של הכדור את קו השער. אפשר להתווכח עם הקביעה הזו אבל ברגע שזו הקביעה צריך לשחק בכללים שנקבעו".
באשר לסיכוייה של השרה לבני להקים משלה חדשה ולא להזדקק להליכה לבחירות חדשות אומר פרופ' דיסקין כי "היה רק מקרה אחד שמי שהוטל עליו להרכיב ממשלה לא הצליח. זה היה בתרגיל המסריח ב-1990". הוא מזכיר כי היה מקרה נוסף כשהוטלה המשימה על בן גוריון, אך אין מדובר במקרה ממנו ניתן להשליך למקרים אחרים בשל נסיבותיו. עם זאת הוא מציין כי המציאות במפה הפוליטית הנוכחית היא שלרבים מדי יש אינטרס להקים ממשלה חלופית ולא להגיע לבחירות כלליות חדשות.