ראש השנה הנו היסוד של כל השנה כולה. היסוד הגשמי והיסוד הרוחני, זהו יום ההולדת של העולם, כי האדם הראשון נברא בראש השנה. זהו החודש השביעי למניין החודשים שמתחיל בניסן ומזלו מאזניים.
בראש השנה כולנו מסובים סביב שולחן עמוס כל טוב, נוהגים שהמאכלים לא יהיו חריפים, מרים או חמוצים. אוכלים כל מיני פירות וירקות שבשמותיהם יש רמז לטובה- ה"סימנים" לשנה החדשה. לשנה טובה יותר, ברוכה יותר ושקטה.
תפוח העץ - עליו מברכים בליל ראש השנה "יהי רצון שתתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה". התפוח טעים ועסיסי, נאכל חי, מבושל, אפוי, כלפתן, כמיץ, בחומץ תפוחים ומיובש. מהתפוח מיצרים משקאות כוהליים.
כידוע, גם ישראל נמשלו לתפוח- "חקל תפוחין" (שדה תפוחים).
התפוח, ובמיוחד החמוץ שבו מועיל לעצירת שלשולים חזקים, מצוין לכל מחלות הקיבה ובעיות העיכול, מרענן ומשביח תאבון. התפוח מכיל תאית בשם פקטין ועשיר באשלגן.
הרימון - עליו מברכים "שירבו זכויותינו כרימון". פרי הדור ביופיו, קדום מאוד בארצנו והפך לסמל לאומי. מופיע בהרבה עתיקות, פרוכות ויודאיקה. הוא אחד משבעת המינים.
לפי הרמב"ם הרימון מחזק את כח הזיכרון ומגרש תולעים ושרשורים מהמעיים- "ישתה מיץ רימונים או יבשל קליפת הרימון במים וישתה".
הרימון משמש נגד שילשול, ויעיל מאוד לריפוי פצעים בחלל הפה.
מחקרים עדכניים הראו כי לרימון יש תכונות אנטי-מסרטנות - הן בחלק הלבן של הגרגר והן במיצו האדום המכיל אנטוציאנים- חומר אנטי- אוקסידנט (אנטי- מחמצן) חזק במיוחד.
הרימון הוא דל קלוריות- כוס גרגרי רימון= 60 קלוריות בלבד (נפלא עם יוגורט כארוחת בוקר...). הרימון מכיל כמות גבוהה של אשלגן, ברזל (אם כי לא קליט במיוחד) ומגוון רחב של ויטמינים ומינרלים בכמויות קטנות.
מקליפת הרימון מכינים מרתח לשתיה, או כותשים את קליפתו היבשה ומשתמשים בה כאבקה לחיטוי בדלקת שקדים, או בכל מחלה זיהומית אחרת.
הגזר- "יהי רצון מלפניך... שיגזר גזר דיננו לטובה" או- "שתגזור עלינו גזרות טובות".
הגזר שייך לקבוצת ירקות השורש, משמש כמרכיב עיקרי של מזונותינו הן בשל טעמו הנפלא, חי ומבושל, והן בשל תכונותיו הבריאותיות.
הגזר לפי הרמב"ם "מרבה את חלב המינקת". הגזר עשיר מאוד בויטמין ביטא קרוטן שהוא אנטי-אוקסידנט (אנטי- מחמצן)- מונע חימצון של התאים, קרומי התאים וחמצון ה"כולסטרול הרע". קליטתו של הויטמין משתפרת מאוד בתוספת שומנים- סלט גזר+ שמן זית או גזר חי עם אבוקדו או טחינה, או גזר מבושל עם קצת שמן קנולה או זית, או מיץ גזר עם כפית שקדיה או טחינה, או סלט גזר בשקדים ואגוזים.
הרמב"ם טוען כי שתיית מיץ גזר בצירוף זרעוני דלעת עוזרת לחיסול התולעים שמופיעות בפי הטבעת ובריכוך הקיבה לאלו הסובלים מעצירות.
יחד עם זאת, בגלל כמות האשלגן הרבה שלו, הוא יעיל מאוד גם במקרים של שלשולים. בגלל הכמויות הרבות של ויטמינים שיש בגזר טוב לתיתו כמבושל, חי או מיץ. גם במקרים של נזלות כרוניות, מחלות זיהומיות או מחלות מעיים שונות.
הגזר גם מכיל סידן, מגנזיום, קצת ברזל, ויטמין A-קרוטן וויטמיני B שונים. ערכו רב כאשר אכילתו אינה גורמת לעליית סוכר מהירה בדם (כפי שרבים סוברים) מפני שהערך הגליקמי שלו נמוך, ולכן אין צורך להמנע ממנו לאנשים הסובלים מסוכרת., בייחוד אם אוכלים את הגזר עם ארוחה חלבונית או שומנית.
הסלק - אף הוא מופיע בשולחן ראש השנה- "יהי רצון שיסתלקו אוייבינו ושונאינו".
גם לסלק תכונות תזונתיות מופלאות, צבעו הסגול- מראה על מציאות של אנטוציאנים- חומרי אנטי-מסרטנים ואנטי-אוקסידנטים בכמויות מאוד גדולות. עדיף לבשל את הסלק בקליפתו, כי בקליפה מצויים רב הויטמינים והמינרלים שלו ובמשך הבישול הם נכנסים פנימה לירק. הסלק מצויין כשיש בעיית מעיים- ביחוד עצירות.
הסלק נאכל חי (כן, כן.. טעים מאוד!), מבושל, מוחמץ ומיץ סלק "החמיצה", גם עלי הסלק בריאים ומכילים תאית, כלורופיל ועשירים מאוד בויטמין A.
מבחינת הרפואה הסינית ורפואת הרמב"ם מזגו של הסלק קר, וטוב ליתר לחץ דם ולאנשים עם מזג "חם"- מזיעים ועם בעיית כולסטרול , שומנים גבוהים ומחלות לב.
לסלק המבושל זמן רב עם קני סוכר יש השפעה טובה על שיעול יבש. סלק מכיל גם אשלגן, מגנזיום, סידן ומינרלים רבים הנספגים מהאדמה: סלניום, אבץ ומנגן.
גם התמר מצוי על שולחננו- "שיתמו שונאינו מפנינו". גם הדג, ובמיוחד ראשו- " שנהיה לראש ולא לזנב". ועוד ועוד...
כל זאת נשאיר לשנה הבאה.
שתהיה לנו ולכל בית ישראל שנה טובה ומתוקה, בריאה ומלאת כל טוב.
(ד"ר רלי אבל היא מנהלת היחידה לתזונה ודיאטה במחוז מרכז של 'הכללית')