תורת ישראל, העוסקת בכל פרטי התנהגות הפרט, והנוגעות לכל תחומי חייו, דנה גם בענייני רפואתו. ואכן הפוסקים בכל הדורות מייחדים חלק נכבד לנושאים הרפואיים של אנשים חולים – כיצד לשלב קיום תורה ומצוות עם מחלות וטיפולים רפואיים. ביום כיפור כאשר איסור אכילה ושתייה הוא מדאורייתא יש צורך לדקדק יותר ובפרט בחולי הסוכרת שהם חולים מורכבים.
"לאדם בריא ישנם ערכי סוכר די קבועים הנעים סביב ה-100 מג"ר, כאשר בזמן ארוחה הערכים הללו עולים במקצת, אך יורדים תוך כשעתים הודות לפעולת האינסולין הטבעי", מסביר ד"ר יוסף קלינמן, מנהל המערך הפנימי של בית החולים ביקור חולים ותלמיד לשעבר בישיבת מרכז הרב בירושלים. "האינסולין מסייע להכניס את הסוכר לתאים ומאפשר אגירה של הסוכר בתוך הכבד והשרירים בצורת חומר תשמורת הקרוי גליקוגן. גם במצב של צום באדם בריא נשמרת רמת הסוכר בדם. בשלב ראשון הסוכר נוצר ע"י פרוק הגליקוגן בכבד, ובשלב שני ע"י ייצור של סוכר בכבד מחומרי מוצא אחרים כמו מפרוק של חלבונים ושומנים. האינסולין חיוני לויסות רמת הסוכר בדם (למנוע את הצטברות הסוכר בדם), ולכן גם רמתו נשמרת בצורה קבועה בכל שעות היממה. הרמה הקבועה של האינסולין בדם נקראת רמה בסיסית או בזאלית".
אינסולין לנטוס מחקה את הרמה הבזאלית של האינסולין בגוף, בדומה לרמה הפיזיולוגית של אדם בריא. ייחודו של אינסולין זה הוא משך פעילותו המתפרס על פני 24 שעות ביממה, ללא 'פיקים', כך שמקבלים רמה אחידה ויציבה למשך 24 שעות החיונית לפעילות של המערכות הפנימיות של גופנו.
מחקר שהתפרסם בירחון Diabetes Care, בדק את היכולת של חולי סוכרת סוג 1 (סוכרת נעורים) לצום במשך 18 שעות, תוך קבלת טיפול באינסולין ארוך טווח "לנטוס". מצאי המחקר הראו, כי כל החולים הצליחו לצום מבלי לסבול מתופעות קשות של ירידת סוכר (היפוגליקמיה), האופייניות לטיפול באינסולין רגיל.
לדברי החוקרים, מדובר בפריצת דרך המאפשרת לחולים גמישות רבה יותר בלוח הארוחות, ובכך לנהל אורח חיים נורמאלי. במסגרת המחקר נטלו החולים זריקת אינסולין והתבקשו לצום במשך 18 שעות, דבר שלא היה אפשרי בעת השימוש באינסולינים הישנים. כל החולים מעל גיל 18 הצליחו לסיים את הצום וזאת ללא תופעות לוואי חריגות.
בקרב חולי סוכרת שאינם מאוזנים (כאשר ההמוגלובין המסוכרר הוא מעל 7%), הצום עלול להביא למספר מצבים מסכני חיים כגון:
היפרגליקמיה – כתוצאה מחוסר של אינסולין, אין בקרה על ייצור של הסוכר בתוך הכבד, ואז רמת הסוכר עולה בצורה מסוכנת ועלולה לגרום ליובש קשה של הגוף לאיבוד הכרה ואף למות. היפוגליקמיה – מתן תרופות המגבירות את הפרשת האינסולין מהלבלב או מתן אינסולין חיצוני בצורה לא מבוקרת, עלול להביא לרמות גבוהות של אינסולין בדם יחד עם חוסר הפרשת הורמונים המעודדים את ייצור הסוכר דבר שעלול לגרום לירידה ניכרת של רמות הסוכר בדם ולפגיעה בתפקודי המוח. התייבשות ונטייה לקרישיות יתר – חוסר השתייה המאפיין את הצום עלול לגרום להתייבשות. מצב של סוכרת לא מאוזנת מגביר מאד את הסיכון הזה כיוון שהיא גם כך גורמת לאיבוד נוזלים ולהשתנה מרובה. התייבשות עלולה גם להחמיר תפקוד של הכליה ולגרום לעליה בצמיגות בדם וסתימות בכלי הדם בעיניים במוח בלב ובאברים אחרים.מה אומרת ההלכה?
עד היום כל הפוסקים תפסו את היסוד של "וחי בהם וגו" ולכן התירו לחולי סוכרת לשתות ולאכול בשיעורים בהתאם לתרופות נגד סוכרת שהחולים קיבלו. בחולים המזריקים אינסולין הותרה אפילו אכילה ושתייה שלא בשיעורין, מחשש מאירועים של היפו או היפר. בעשור האחרון בעקבות ההבנה שסוכרת והשמנה הם המגיפה של האלף הנוכחי חלה התפתחות מאד מרשימה במחקר ופיתוח בתחום הסוכרת אשר הניבה פירות. נמצאו קבוצות חדשות של תרופות אשר יכולות לאזן היטב את הסוכר של החולה (עם ערכי המוגלובין מסוכרר מתחת ל 7%), ולמנוע את סיבוכי המחלה, וגם פותחו אינסולינים חדשים, דוגמת לנטוס, המחקים את פעילותו הטבעית של הגוף, מספקים רמה בסיסית של אינסולין וכך מאזנים את רמות הסוכר בצום כאשר החולה לא אוכל. ולכן החולה המזריק סוג זה של אינסולין, יכול לצום בלי סיכון, וממילא חל עליו החיוב לצום מדאורייתא מאחר והוא יותר לא בגדר חולה שיש בו סכנה.
על בסיס זה ניתן לקבוע מספר קריטריונים והנחיות לגבי חולי סוכרת:
חולה מאוזן המטופל באמצעות דיאטה בלבד חייב לצום.
חולה מאוזן המקבל טיפול תרופתי כגון מטפורמין או אבנדיה או נובונורם או ג'נוביה צריך ליטול את התרופה בסעודה המפסקת והוא רשאי לצום. אין לקחת תכשירי סולפוניל-אוראה (כמו גליבטיק, גלובן גלוקורייט וכד') לפני הצום או במהלכו.
חולה המטופל באינסולין ארוך טווח ותכשירים דרך הפה, או רק באינסולין אינו רשאי לצום ועליו לאכול ולשתות. לעומת זאת, חולה המטופל בלנטוס יכול לצום בתנאי שהוא מאוזן על הטיפול בלנטוס, ומזריק את האינסולין בתדירות של פעם ב - 24 שעות על פי ההנחיות, אפילו כאשר אינו אוכל.
"כל ההנחיות הללו כלליות ומעניקות נקודת מבט חשובה של מה אומרת ההלכה", מסכם ד"ר קלינמן. "אך חשוב להבהיר שבכל מקרה פרטי יש להיוועץ עם הרופא המטפל לפני הצום".
מהי סוכרת?
סוכרת מוגדרת כפגיעה בספיגת האינסולין בתאים (סוכרת סוג 2) או אי יצור אינסולין כלל (סוכרת מסוג 1). תפקידו של האינסולין בגוף לווסת את ייצור הסוכר על ידי הכבד, ולסייע לסוכר להיטמע בתאים ולספק להם אנרגיית פעולה. כאשר ישנה בעיה בספיגת האינסולין נוצרות שתי הפרעות עיקריות: רמות הגלוקוזה בדם עולות לערכים גבוהים והתאים שאחראים על ייצור האינסולין מייצרים אותו ביתר שאת. התוצאה היא שבסופו של דבר התאים מתנוונים, ייצור האינסולין נפסק כמעט לגמרי ורמות הסוכר הגבוהות גורמות למחלות נלוות רבות (מחלות לב, טרשת עורקים, בעיות כליה ועוד).
הטיפול בסוכרת מתמקד בשיפור התזונה של החולה ולאחר מכן בטיפול באמצעות כדורים ו/או זריקות אינסולין. כיום קיים בשוק אינסולין בשם לנטוס המדמה את הפעולה הטבעית של הגוף ומאפשר רמה בסיסית (הרמה הבזאלית) של אינסולין למשך 24 שעות מרגע ההזרקה. כך לא צריך לתכנן את הארוחות על פי רמות האינסולין וניתן לאכול מתי שרוצים על ידי תוספת כדורים או הזרקה של אינסולין קצר טווח.