בית המשפט המחוזי בחיפה גזר הבוקר עונש של 5 שנות מאסר בפועל ו- 3 שנים מאסר על תנאי על מאיר אזוואט מחיפה, שהורשע בשוד ותקיפת הקשישה מלכה יריב בחודש נובמבר 2007 בחיפה. אזוואט יפצה את יריב בסכום של 25 אלף ש"ח.
מכתב האישום עולה כי ב- 18 בנובמבר 2007 הבחין אזוואט כי הקשישה מלכה יריב מושכת כסף מהכספומט ברחוב הרצל בחיפה. אזוואט יצר קשר עם מרדכי פדידה שהיה עם שני מוניס, הודיע להם כי ראה את יריב מושכת כסף וקרא להם להגיע למקום והמשיך לעקוב אחריה עד שהגיעו למקום השניים האחרים, הוא הצביע בפניהם עליה ועזב את המקום. לשניים האחרים הצטרף עוד שלישי ויחד הם תקפו את הקשישה , הפילו אותה ארצה, חטפו את ארנקה וברחו מהמקום. ליריב נגרמו חבלות קשות בפניה ובשיניה וכן שבר בכף היד.
השופטת ברכה בר זיו ציינה כי על חומרת העבירות שעבר הנאשם והצורך בענישה מחמירה אין לה אלא להביא את פסק דינו של כבוד השופט א. רובינשטיין: "אין צורך להרבות במובאות מפי בית משפט זה באשר לחומרת העבירה של שוד קשישים ברחובה של עיר. "כסדום היינו לעמורה דמינו" (ישעיהו א',ט'). ישוה בנפשו איש איש מאיתנו את אמו הקשישה מהלכת ברחוב ובריון עט עליה חלילה וגוזל את תיקה תוך שהיא נופלת ארצה במאבק, ואת הרישום שיותיר בה המעשה. המתלוננת ושכמוה הן אמותנו. העובר עבירה כזו מגלה נקלות, "גבורה על חלשים", חוסר מצפון ומוסר. פשיטא כי ענישה מחמירה היא הכרחית, אם כדי להרתיע אחרים , אם כדי לגמול לעבריין כרשעתו".
השופטת הוסיפה כי אכן – הענישה היא אינדיווידואלית ובבואה לגזור דינו של הנאשם לקחה בחשבון את נסיבות חייו הקשות של הנאשם, חרטתו והודאתו. יחד עם זאת, אין בכל אלה כדי להביא לענישה מקלה. עוד הבהירה כי אינה מקבלת את טענת הסניגור כי חלקו של הנאשם בביצוע העבירות הינו מינורי בלבד, באשר לא נכח פיזית או קונסטרוקטיבית במקום ביצוע השוד בפועל. הנאשם הוא זה שהבחין במתלוננת מושכת כסף מהכספומט, הוא הזעיק את חבריו ועקב אחרי המתלוננת עד אשר הגיעו חבריו והוא העביר "לידיהם" את המשך ביצוע העבירות. כן ציינה כי לא תוכל להתעלם מהעבודה שחרף גילו הצעיר של הנאשם – עברו מכביד ואין זאת כי לא למד לקח מעונשים שנגזרו עליו עד היום.
לקולא התחשבה השופטת בעובדה שהנאשם לא פגע במתלוננת פגיעה פיזית ובכך הקלה בעונשו לעומת חברו לביצוע העבירות , אושרי קבלאווי, עליו נגזר עונש מאסר של 6 שנים.
השופטת בר זיו הוסיפה כי " אוסיף ואציין כי במסגרת שיקולי לעונש אני לוקחת בחשבון את "זעקתה" הכנה של המתלוננת, דבריה כי היא משמשת "פה" לכל הקשישים ובקשתה להתחשב בהם ולהגן עליהם , כדי שדברים כאלה לא יחזרו. לצערי, אני מודעת לעובדה כי גם אם אמצה את הדין עם הנאשם, לא יהיה בכך כדי להביא שמעשים כאלה לא יחזרו, אך ברי לי כי לפחות יהיה בה כדי "להרתיע אחרים וכדי לגמול לעבריין כרשעתו".
בנוסף, גזר עליו בית המשפט שלוש שנות מאסר על תנאי והורה לו לשלם לקשישה פיצוי בסך 30 אלף שקלים.