לקראת סוף שנת תשס"ח, ביקשנו בראיון מיוחד מאישים בציבור הדתי להציג את סיכום השנה שחלפה בעיניהם, הן מבחינה הרעיונית והן מהבחינה המעשית. לסיכום השנה ביקשנו לצרף את האיחולים המיוחדים לכל אחד מהם, לשנה הבאה. הרב מנחם פרומן, רבה של תקוע, רואה בשנה שחלפה שנת העצמה של תהליכי ההתפוררות והחורבן בחברה הישראלית, ומקווה כי דווקא מתוך המצב הקשה ייוצר הקשר המיוחד עם הקב"ה.

"השנה הייתה שנת שמיטה וזו מבחינה מסוימת שנת חורבן של החקלאות. יש ביטוי בחז"ל בנוגע לתולדות העולם – שבאלף השביעי העולם יהיה חרוב, ובאמת אני חש שהייתה זו שנת העצמה של תהליכי ההתפוררות שיש בשנים האחרונות בחברה הישראלית".

"בשבילי נקודה בולטת בתהליך ההתפוררות בשנים האחרונות היא הגירוש מגוש קטיף, מאז אשתי לא מסכימה לתלות את דגל המדינה בבית, ואני גם מוסיף לתפילה לשלום המדינה את המילים, כברכה למדינה "ותקנם מכל קלקוליה, וכפר על כל חטאותיה והחזירה בתשובה שלימה לפניך".

נקודה מרכזית במשבר הערכי רואה הרב פרומן השנה בהסכם שחרור הרוצח קונטאר והמחבלים תמורת גופות החיילים: "זו התמוטטות התפיסה הבריאה. ההתנתקות היא התמוטטות של תפיסת השכל הישר של הציונות, וההסכם על שחרור המחבלים העצים את ההתמוטטות הזו. יש חוסר בהבנת עניינו של הצבא, שלא קיים כדי להחזיר את הבנים הביתה אלא להגן על החיים היהודיים. זו הייתה שעה כואבת ביותר", אומר הרב פרומן.

הרב פרומן לא חוסך את ביקורתו מהציבור הדתי-לאומי ואומר כי הציבור גם האמוני נמצא במצב של "התמוטטות", כהגדרתו. "מבחינה ערכית יש התמוטטות במשנתו של הרב קוק. יש אובדן של היכולת שהייתה לרב קוק, מתוכה היה יכול להתחבר אל כלל ישראל ואל כלל האדם, ותקצר היריעה לתאר את התהליך של אובדן העוצמה הזאת".

ביטוי לאובדן העוצמה הזאת רואה הרב פרומן בתופעת "ההפצות", "זו חלק ממגמת התחר"דלות, הרעיון שעומד מאחורי "ההפצות" הוא בעיקרו של דבר להפיץ את האמת שלי. זו תפיסה שאומרת שכל מה שמחוץ לי זה ריקנות, זה חושך".

"אמנם שם הקוד למבצעים הללו זה "פנים אל פנים", אך משמעות הביטוי "פנים אל פנים" זו שיחה, כאן יש הפצה של תעמולה, ולא הקשבה, התנועה הזו לא שונה באופן מהותי מתנועת ההפצה החרדית נוסח חב"ד, יש כאן תפיסה שבה האדם אומר: לנו יש את האמת ואנו נפיץ אותה, תפיסתו של הרב קוק מאידך היא, בוא נשב פנים אל-פנים, נקבל אחד מהשני, זו התבטלות של שני הצדדים אל השכינה שביניהם".

בתשובה לשאלה, לפיה, אולי בעקבות ההתפוררות והחורבן בחברה הישראלית, מבין הציבור הדתי שעליו להשפיע יותר על החברה הישראלית כיום מאשר לקבל ממנה, השיב הרב פרומן כי גם כיום הציבור הדתי יכול לקבל מהציבור החילוני, אמנם פחות בתחום הערכי, אלא את תפיסת החופש שיכולה לתרום לאמונה, כהגדרתו, את הצימאון וחיפוש הערכים, שמשמעותו צפייה והשתוקקות לישועה ורוחניות, הגדולה אף מהישועה עצמה.

התמוטטות נוספת בציבור הדתי-לאומי בשנה האחרונה רואה הרב פרומן גם בבחינה פוליטית, "ההנהגה מבטאת חולשה, ומבוכה, נדחקנו לפינה של תנועה אופוזיציונרית עקרה, הניסיונות להגיע לאחדות המחנה הדתי מלווים בכל מיני גילויי דעת, מכל חוג חוג".

"בהקשר הזה הייתי מזכיר את התפוררות מעמד הרבנות הראשית לישראל, אלו תהליכים שקורים שנים אך הגיעו השנה לעוצמות חזקות יותר מהשנים הקודמות, מה שהומחש על ידי הבחירות שהיו לפני כשבוע, אך גם ממשבר הגיור ופסקו של הרב שרמן ופיטורי הרב דרוקמן".

אולם לאחר הסיכום הקודר, מקווה הרב פרומן כי המצב הנוכחי יגרום לקשר חדש עם הקב"ה: "יום יומיים אחרי שחזרתי מגוש קטיף, הייתה התכנסות ולימדתי את תורה רי"ט, בליקוטי מוהר"ן, ששם אומר ר' נחמן מברסלב שחורבן המקדש, שמצד אחד אין לך דבר יותר כואב מזה, יש בו גם סיכוי גדול, שהרי משמעות המקדש הוא שהקב"ה מלביש את אין-סופיותו בבית מסוים, ואם הלבוש נשרף, בעצם יש סיכוי לקשר ישיר עם הקב"ה, למרות שעצם השריפה היא דבר נורא".

"אם התוצאה מהחורבן תהיה באמת צער וכאב שיגרום לחזרה אל המרכז, אל נקודת הקשר אל ה', אז ייתכן שבכל תהליכי ההתפוררות יש סיכוי עצום. למשל הסדקים בעולם הערכי שבנה נשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרון ברק, שבראשו עומד בית המשפט העליון, יש בהם סיכוי עצום, גם בהתמוטטות הממשלה יש סיכוי עצום לקשר עם הקב"ה, וגם במשבר הרבנות והכול בתנאי שלא ננסה להיאחז בחול אלא בנקודת הקודש, בנקודת הקשר בן הבריה לבורא, בין האדם ליוצרו, בין ישראל למי שבחר בו יתברך".