ח'ליפה העלה הצעה, אותה הציג גם בנאומו בפני העצרת הכללית, להקים ארגון אזורי חדש שבו תכללנה כל מדינות המזרח התיכון וצפון אפריקה ללא יוצא מן הכלל, כולל ישראל, איראן וטורקיה. "האם איננו כולנו חברים בארגון הנקרא האומות המאוחדות על בסיס עולמי?", שאל שה"ח הבחרייני והוסיף, כי "זו הדרך היחידה לפתור את הבעיות שלנו ואין ולא תהיה דרך אחרת ליישב אותן היום או בעוד 200 שנה". עוד אמר בעניין זה שה"ח הבחרייני: "מדוע לא נשב יחד גם כאשר אנו חלוקים בדעותינו ואפילו שאיננו מכירים האחד באחר, ואולם אם נהיה בארגון אחד נוכל להצליח להתגבר על השלב הקשה העובר על המזרח התיכון".
בחרין נקטה בשנים האחרונות קו מתון יחסית בנוגע לכינון יחסים דה פקטו עם ישראל. בספטמבר 2005 אישר שר החוץ של בחרין דאז, שיח' מחמד בן מובארכ, כי ארצו החליטה להסיר את החרם על סחורות ישראליות."בחרין חתמה על הסכם סחר חופשי והוא אינו כולל את יישום החלטות החרם", אמר.
לצד האופטימיות שב והזהיר ח'ליפה מפני התערבות גורמים חיצוניים בבחריין. את דבריו כיוון בעיקר לאיראן הרואה בנסיכות הנפט (שבה 70% מהאוכלוסייה שיעים) חלק אינטגראלי של איראן שנלקח ממנה שלא כדין ע"י המעצמות. המתיחות בין שתי המדינות הוחרפה בשנה האחרונה על רקע טענות איראניות, מהן משתמע איום ל"שחרר" חלק ממדינות אלה ולספחן לאיראן "מולדת האם".
מפקדי הצבא האיראני איימו לא אחת לתקוף צבאית את מדינות המפרץ ואת מתקני הנפט אם יסייעו לצבא ארה"ב במתקפה נגד איראן ובאחרונה נוספו לאיומים אלה הצהרת מהן משתמעת כוונה איראנית להשתלט על אזור המפרץ ועל עתודות הנפט האדירות שבו, שישמשו מקור עוצמה כלכלית אדירה וככלי לפגוע אנושות בכלכלת המערב.