הרב בנימין זילבר זצ"ל, חבר מועצת גדולי התורה נפטר בכ"ה אלול. בהלוויה רבת משתתפים שנערכה באותו ערב נכחו גדולי תורה רבים בהם האדמו"ר מוז'ניץ, האדמו"ר מגור, הרב שמואל הלוי ווז'נר, הרב ניסים קרליץ, הרב שמואל אוירבעך ועוד. בן 93 היה בפטירתו.
הרב זילבר חיבר כחמישים ספרי הלכה ומחשבה, ביניהם שו"ת אז נדברו, והספרים: ברית עולם, מקור הלכה, שביתת הארץ, משנת בנימין, תורת היראה, תורת ההסתכלות, וכן פירושים על ספרי ר' יונה גירונדי: שערי תשובה, שערי העבודה, אגרת התשובה, ספר היראה, ארחות חיים להרא"ש והספר בית ברוך על חיי אדם.
העיתונות החרדית עסקה השבוע בהרחבה בדמותו, שנבנתה בישיבת נובהרדוק המפורסמת, בה תואר בידי חבריו כנמצא משכמו ומעלה מכל בני הישיבה בלמדנות ובהתמדה. לאחר שעלה לארץ התקרב ל"חזון איש" ופרסם ספרים בהם כתב על פסיקתו בנושא השמיטה, בנוסף למד והתכתב בדברי תורה עם רבים מגדולי דורו, שנתנו לספריו את הסכמותיהם.
חיבתו לארץ ישראל התבטאה בחומרת פסקיו בעניין היציאה מהארץ, בהם סבר כי אין לצאת מארץ ישראל, אלא אם כן מתקבל לכך היתר הלכתי מיוחד. פסק נוסף אותו ניתן לציין היה לאחר כניסת הרב שאר ישוב כהן לרבנות חיפה, שפסק שכוהנים צריכים לעלות לדוכן בחיפה גם בשחרית, ולא רק במוסף כפי שנהגו בחיפה עד אז, כך פסק גם הרב זילבר שיש לנהוג בחיפה כבכל ארץ ישראל.
הרב זילבר התנגד בתוקף לעמדתו של הרב שך שיש לפלג את היהדות החרדית בהקמת "דגל התורה", ותמך בהמשך האיחוד תחת "אגודת ישראל" לפני הבחירות בשנת תשמ"ט, ובשל כך עד פטירתו הסתייגו ממנו רבים בציבור החרדי-ליטאי.
בשנים האחרונות שימש כ"משגיח" בישיבות שונות ובשנותיו האחרונות עבר להתגורר בעיר ביתר.