בין המסמכים מגילת העצמאות המקורית, דפים מיומנו של האסטרונאוט אילן רמון, מכתב מימי בר-כוכבא, תלוש מזון מתקופת הצנע, ושיר השלום שנמצא במקטורנו של יצחק רבין לאחר שנרצח
התערוכה "כחול על גבי לבן: מסמכים חשובים בתולדות מדינת ישראל" תיפתח לקהל במוזיאון ישראל, ירושלים, בימים הקרובים במסגרת החגיגות לציון שישים שנה למדינת ישראל. כל המוצגים בתערוכה הם מסמכים מקוריים, ייחודיים ונדירים. רוב המסמכים שיוצגו שמורים בדרך כלל בגנזך המדינה - הארכיון הממלכתי של מדינת ישראל אשר מכנס תיעוד יקר ערך של מוסדות השלטון. מתוך האוסף העשיר של הגנזך, הכולל מאות מיליוני פריטים, נבחרו לתצוגה מסמכים מעניינים במיוחד העומדים בתנאי החשיפה הארכיוניים הן מבחינה ביטחונית ומדינית הן מבחינת השמירה על צנעת הפרט.
חלקם של המוצגים הם תעודות מכוננות שכמה מן ההחלטות המכריעות בגורל המדינה והחברה מגולמות בהן, ובראשן מגילת העצמאות המקורית של מדינת ישראל שמזה כשישים שנה לא הוצגה בציבור ותוצג בפעם הראשונה בליווי מסמכים נלווים כמו טיוטות נוסח, מכתבים וחפצים שונים כמו נרתיק הכסף בעיצוב "בצלאל" שנועד לאחסונה. מסמכים מכוננים אחרים הם למשל: הפקודה להקמת צה"ל; הסכמי שביתת הנשק בין ישראל למדינות ערב מ-1949; טופס מקורי חתום של חוק השבות מ- 1950; חוק יסוד: ירושלים בירת ישראל; הסכם השלום בין ישראל למצרים; עותק מקורי של ההצהרה הרשמית בדבר הפסקת מצב הלוחמה בין ישראל לממלכה הירדנית ההאשמית, חתום בידי יצחק רבין, ראש-ממשלת ישראל, המלך חוסיין הירדני וביל קלינטון, נשיא ארצות הברית והעט בו חתם המלך חוסיין את ההסכם; פקודת מבצע להעלאת יהודי אתיופיה.
חשיבותם של מסמכים אחרים שיוצגו בתערוכה נובעת ממרכזיותו של האירוע שהם מעידים עליו בתולדות המדינה. כך יוצגו למשל דגל ישראל שהונף מול בניין האו"ם, ביום קבלתה של ישראל לארגון ב- 12 במאי 1949; תעודה רשמית בדבר העלאת עצמותיו של בנימין זאב הרצל; דף מפרוטוקול משפט קסטנר; איגרת רשמית ששיגר ניקולאי בולגאנין, ראש-ממשלת ברית-המועצות, אל דוד בן-גוריון, בעקבות "מבצע קדש", ובה מחאה על "תוקפנותן של ישראל, כמו גם בריטניה וצרפת, כנגד מצרים", והודעה על סגירתה הרשמית של שגרירות ברית-המועצות בישראל או דף מיומן רשימות שניהל האסיר אדולף אייכמן בעת ששהה בכלא רמלה.
מסמכים אחרים נבחרו בשל היבט אנושי וציבורי מרגש שלהם, למשל דו"ח על מציאת שלדו של אבשלום פיינברג עם עץ הדקל שצמח מכיסו; דף מוכתם בדם עם מילות השיר "שיר לשלום", אשר נמצא בכיס מקטורנו של ראש-הממשלה יצחק רבין ז"ל, בערב שבו נרצח בכיכר מלכי ישראל.
כמה מסמכים עוסקים בשאלות מרכזיות של זהות לאומית, למשל מכתבו של דוד בן גוריון ל"חכמי ישראל" שבו שאל אותם את השאלה "מיהו יהודי?". יוצגו תשובותיהם של הסופרים חיים הזז וש"י עגנון, והרב מנחם מנדל שניאורסון, אדמו"ר ליובאוויטש.
שיתוף הפעולה עם הגנזך אינו מקרי, שכן גם המוזיאון הוא מעין ארכיון של חפצי תרבות חומרית נדירים. כמה מן התעודות העתיקות ויקרות-המציאות השמורות באוספיו משולבות בתערוכה ומחברות אותה לממד הזמן ההיסטורי הארוך. כך יוצגו מכתב על-גבי חרס שהתגלה בלכיש הקדומה ובו פרטים על כיבושי נבוכדנצאר ביהודה ערב חורבן הבית הראשון, מכתב מקורי של בר-כוכבא בנושא לולבים ואתרוגים או, כייצוג של תקופות מאוחרות יותר, הדגל האחרון של המנדט הבריטי בארץ-ישראל שנתרם למוזיאון.
מרגשים במיוחד הם שני דפים מיומנו של אילן רמון, האסטרונאוט הישראלי הראשון, שנהרג בהתרסקות מעבורת החלל קולומביה בשנת 2003, באחד מהם ברכת קידוש יום שישי שהעתיק רמון לעצמו ביומנו. שרידי היומן נתגלו בטקסס חודשיים אחרי ההתרסקות ועברו תהליכי שימור מורכבים במעבדות מוזיאון ישראל בשיתוף עם המחלקה לזיהוי פלילי של משטרת ישראל.