מנכ"ל משרד האוצר לשעבר, פרופ' אבי בן בסט, מנסה להרגיע ביומן ערוץ 7 את הציבור מבהלת המשבר הכלכלי.
לדבריו כמו כל גורם אחר בעולם שלקח סיכונים ברמות כאלה או אחרות גם הציבור בישראל לוקח סיכונים ברמות שונות. עם זאת הוא מציין כי מקורו של המשבר הנוכחי הוא ככל הנראה בלקיחת סיכונים מוגזמים מדי ולולי מוסדות רבים היו נוטלים סיכונים מופרזים שכאלה לא היינו מגיעים למציאות הנוכחית.
פרופ' בן בסט מזכיר כי פיקוח על המערכת הבנקאית מקובל ומתבצע מזה שנים בישראל כמו בכל מדינה בעולם, אם כי כל מדינה קובעת לעצמה את רמת הפיקוח והשקיפות. להערכתו ראוי לבצע מספר רפורמות משמעותיות בפיקוח זה. הוא מציין כדוגמא את ביטוח הפיקדונות עליו הוא מתריע זה שנים קודם למשבר הנוכחי.
"ראוי היה שמדינת ישראל, כמו מדינות אחרות, תאמץ שיטה של ביטוח פיקדונות", אומר פרופ' בן בסט המציין כי נגד הצעתו זו נטען כי גם אם אין ביטוח דה-יורה לפיקדונות הרי שיש ביטוח דה-פאקטו שכן במקרים של משבר במוסדות פיננסיים המדינה חילצה אותם והגנה על ערך הפיקדונות.
לטעמו של בן בסט חשוב שהציבור ידע כי רשמית המדינה מתחייבת להגן על הפיקדונות, עד סכום מסוים, הדבר יגרום לתחושת ביטחון ויציבות. הוא מציין כי מצב של בהלת משיכת פיקדונות פתאומית עלול לגרום בעצמו לקריסת בנק או משבר, גם אם הוא עצמו לא יהיה במשבר אמיתי, זאת כיוון שהכספים שבידו מושקעים ואין באפשרותו של הבנק להיענות לדרישת המשיכות הפתאומיות, למרות שאין להם סיבה של ממש.
עם זאת בן בסט מתריע ואומר כי אם תתקבל החלטה שכזו כעת לא רק שהדבר יהיה מאוחר מדי אלא שהיא עשויה להוביל בעצמה לתחושת בהלה שכן הציבור חשדן מול כל החלטה של המערכת.
באשר לקופות גמל וקרנות אחרות סבור פרופ' בן בסט שאין לנהוג באותה דרך כי כספים אלה ניתנים למשיכה ולמימוש מיידי על פי הדרישה אם תהיה כזו.
בהתייחסו למכלול ההצעות העולות בימים אלה אומר בן בסט כי אין מקום לא להצעות של הגדלת הוצאות ולא להצעות כהצעתו של נתניהו להפחתת מיסים. לדבריו המציאות כעת היא של חוסר ודאות מול המשבר המתגלגל גם אלינו. הוא מציין כי הגדלת הגרעון בתקציב רק תחמיר את המצב. זאת כיוון שהגרעון גדל ממילא לנוכח גבייה של פחות מיסים על ידי הממשלה בשל הפחתת הרווחים. "הגדלת הגרעון תפחית את היציבות במשק. שתי ההצעות הללו הן הצעות רעות".