בג"צ ידון מחר (א') בעתירת הפורום המשפטי נגד השר חיים רמון וועדת האתיקה של הכנסת בדרישה כי רמון יחזיר למדינה את השכר שקיבל מהכנסת בעת משפטו, כשלא הגיע למשכן במשך חודשים רבים.
עו"ד יצחק בם מהפורום המשפטי אומר כי "הציבור אינו חייב לשלם לרמון שכר בעת שלא הגיע לעבודה במשכן ולא מילא את חובתו כלפיו, במה סמוק דינו של חבר הכנסת מדינו של כל עובד שנעדר מעבודתו במשך חצי שנה ולא מקבל את השכר".
"הכנסת אינה צריכה לשלם לרמון כמו גם להירשזון או ח"כ נוספים שמכהנים בעת ניהול ענינם המשפטי ולא מגיעים לכנסת, רמון הורשע וע"כ ברור כי אין לשלם לו שכר על תקופת משפטו".
הפורום דורש מבג"צ להוציא צו ולחייב את הכנסת ואת רמון לבוא ולהבהיר מדוע לא ישיבו את הכסף, שקיבל רמון בעת שלא דרכה כף רגלו בכנסת.
בעתירה נכתב "חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, תשי"א-1951 מטיל על חברי הכנסת לנכוח בכנסת בימי הישיבות. מי שנעדר מישיבות הכנסת מעבר לשיעור המוגדר בחוק נתון לשיפוטה של וועדת האתיקה. וועדת האתיקה צריכה לדון בהסבר של חבר הכנסת להיעדרות, להחליט האם ההסבר הוא בגדר הצדק סביר ואם אין בפי חבר כנסת הסבר סביר להיעדרותו וועדת האתיקה יכולה להטיל עליו שלילת חלק משכרו.
טענתה המרכזית של העותרת היא שהיעדרות בנסיבות שיש בהן אבק של דופי מוסרי וציבורי אינה יכולה להיות היעדרות מוצדקת באופן סביר. חובת הנוכחות בישיבות הכנסת נובעת מחובת הנאמנות של חבר הכנסת לנבחריו ולציבור כולו. שליח ציבור צריך למלא את שליחותו. שכרו משולם לו על מילוי השליחות. לכן, תשלום שכר בלא מילוי שליחות הנו חריג, שצריך להתקיים אך ורק בנסיבות
מיוחדות. העותרת טוענת כי נסיבות מיוחדות אלה עשויות להיות משני סוגים.
האחד הוא עיסוק בפעילות מיוחדת המיטיבה עם הציבור והמצדיקה את ההיעדרות (למשל, שליחות רשמית). האחר הוא נסיבות אישיות, קשות ומיוחדות, העשויות להצדיק פטור מהגעה לישיבות הכנסת (כמו, חו"ח מחלה וכיוצא באלה). נסיבות
שיש בהן דופי מוסרי וציבורי – ובעניינו של ח"כ רמון לנוכח הרשעתו בעבירת מין יש דופי ציבורי בנסיבות ההיעדרות – אינן יכולות להוות הצדק סביר להיעדרות.
בנוסף, העותרת תטען כי מדובר בהחלטה מעין שיפוטית של הוועדה שנוגעת לא רק לניהול ענייניו הפנימיים של בית המחוקקים, אלא יש לה השלכות על הקופה הציבורית ועל הייצוג שהציבור זוכה לו בכנסת. לכן, החלטה זאת צריכה לעמוד לביקורת שיפוטית בהיקף הרגיל.
חשוב להדגיש כי לא מדובר במצב ייחודי וחד פעמי. חברי כנסת לא מעטים עומדים לדין, ולשאלה האם זכאים הם למלוא שכרם בתקופת ניהול משפטם, גם אם הם אינם מתייצבים כלל בכנסת, יש השלכות ציבוריות מעבר למקרה הספציפי של ח"כ רמון.