ענת פרי, חוקרת אוסטריה, ומחברת מאמרים רבים על יורג היידר, מתייחסת ביומן ערוץ 7 להשלכות מותו בתאונה של מנהיג הימין האוסטרי שהוגדר כ"נכדו הרוחני של היטלר". לדבריה ההגדרה של היידר כנכדו הרוחני של היטלר היא מטאפורית מדי, אולם "הרבה מהרעיונות שלו הזדהו עם הגישה הנאצית. הוא תיאר את הנאצים כפטריוטים וטען שאין להתבייש בעבר הנאצי", מזכירה פרי. בדבריה הוסיפה וציינה כי בבחירות האחרונות לפרלמנט האוסטרי רץ הימין הקיצוני בשני ראשים, מפלגת 'החירות' של היידר שממנה הוא התפלג בעקבות סכסוך ומפלגתו של היידר עצמו שזכתה בשנים עשר אחוזים מהקולות והייתה להפתעה גדולה. "היו בו כמה דברים שאולי שונים מהתדמית שיש לנו על אנשי ימין קיצוני באירופה. הוא ד"ר למשפטים, משכיל מאוד, שאמנם באופיו היה מאוד גס רוח ותוקפני אבל היה יכול לנהל דיון אקדמי ובמקביל לנהל שיח עם אנשים פשוטים. הוא היה לבוש באופן מאוד מהוגן לעומת המנהיג הנוכחי שצמח בקרב חבורות בריונים", מציינת פרי ומגדירה את דמותו של היידר כמי ש"את הדעות האיומות שלו העביר באופן סולידי ובחליפה". עוד הזכירה פרי כי היידר הגדיר את הנאצים כדור ההורים שאותם יש לכבד. ובאשר למשמעות מותו של היידר ומשמעות התחזקות בימין האירופי עבור היהודים בכלל ועבור ישראל בפרט אומרת פרי כי "זו לא תופעה רק באוסטריה ולכן יש לכך הרבה משמעות. בעיקר כשלא ברור מה יהיה עכשיו אחרי מותו של היידר. המפלגות יכולות להתאחד ולהציג תביעות פוליטיות משמעותיות. המצע של המפלגות הללו כולל הרבה יחס לשואה. מאוד חשוב להם להסיר מעצמם את האשמה. לטהר את העבר שלהם ככזה שלא היה בו דבר חריג ונפשע". "מה שקורה באוסטריה דומה למה שמתרחש באיטליה שם מתחזקות מפלגות המזדהות עם העבר הפשיסטי", מוסיפה פרי. "לכל זאת יש משמעות רבה ליהודים במדינות ובישראל. כבר כעת ניתן לראות את הדיווחים הקונספירטיביים על המוסד כמי שביצע את התאונה הזו". לדבריה המתקפות של הימין האירופי כלפי הערבים והאסלאם הן חלק מהיחס לזרים, יחס דומה לו זוכים היהודים. "היידר היה התומך הגדול ביותר בסאדם חוסיין ובקדאפי", היא מזכירה. "בזירה הבינלאומית הם תיארו את ישראל כמי שנוהג כמו הנאצים כלפי הערבים. אין להם בעיה להאשים את ישראל בכל האסונות שבעולם. יש למפלגות הללו גישות מאוד מסוכנות. מאוד קשה להם לקבל זרים גם אם הם חיים חיים רגועים וקיבלו אזרחות אוסטרית. מבחינתם כל מי שאינו ממוצא גרמני אוסטרי נחשב לזר".
