משה קראדי, מפכ"ל המשטרה בתקופת ההתנתקות, אמר בראיון חג למקומון "זמן מקומי", כי אי אפשר היה להצליח בהתנתקות בלי לפתח יחסים עם מנהיגי המתנחלים. "אי אפשר היה להגיע לתוצאות אלו (סיום מלאכת הגירוש תוך שישה ימים) מבלי לפתח מערכת יחסים בין המנהיגות שלנו לשלהם", אמר קראדי.
"אני חושב שמגיעה הערכה רבה למנהיגי המתנחלים. מעבר לדיונים הרשמיים שהתקיימו בין צמרת כוחות הביטחון לראשי המתיישבים, היו מפגשים לא פורמליים ביני ובין המנהיגות המקומית. במקרים מסויימים הרשינו להם לעשות פעולות כמו חסימת כביש, זאת מתוך הבנה שהם צריכים להביע מחאה."
לדברי קראדי, ההתנתקות היא הסיבה שאין טיפול בבעיית הפשע כי בכך הושקעו משאבי המדינה. הוא יוצא נגד התחושה הרווחת שההתנתקות תפסה "רק שישה ימים" בלו"ז המשטרתי. "אנחנו עבדנו על זה שנה שלמה. ההתנתקות זו התשובה שלי לכל אלו ששואלים איך המשטרה לא מצליחה למגר את הפשע המאורגן".
בתקופת קראדי, התנהלו החקירות כנגד אריאל שרון. "זה לא הכי נעים לבוא לישיבת ממשלה ולשבת לצד ראש הממשלה שנגדו מנהלת המשטרה חקירה", אמר קראדי.
"מעולם לא קיבלה משטרה משימה, לפנות אזרחים שהם מבני עמה, שהממשלה שלחה אותם לגור שם", סיכם קראדי את תקופת ההתנתקות.
דברים אלה עולים בקנה אחד עם דו"ח של מחלקת המחקר של הכנסת, שפורסמה סמוך לגירוש, שגם הוא מצא, שאין כל תקדים לגירוש גוש קטיף במדינה דמוקרטית כלשהי בעולם - למעט תקדים גירוש ימית שגם היא בוצעה במדינת ישראל דווקא.