"לא משנה מי ייבחר. שיטת הבחירה בישראל אינה מאפשרת למשול", כך קובע ד"ר דודי מקלברג, מרצה לתקשורת פוליטית בבית הספר לתקשורת של המרכז האוניברסיטאי יהודה ושומרון באריאל.
לטעמו של ד"ר מקלברג היותן של מפלגות השלטון תלויות במילוי דרישותיהן הפוליטיות, התקציביות והמדיניות מונעת מכל ראש ממשלה, הן משמאל והן מימין לקיים את המצע שהוא עצמו הציג לבוחר טרם הבחירות.
"כעת יש שלושה מועמדים להנהגה, לבני, ברק ונתניהו, אבל אף אחד מהם לא יוכל לממש את המצע שלו", הוא קובע ומדגיש את המציאות בה המפלגה הגדולה ביותר בישראל היא בעלת פחות משלושים מנדטים. "מציאות כזו אינה מאפשרת סיום של קדנציה מלאה".
אם כן, מה הפתרון? נראה שאין פתרון של ממש. ד"ר מקלברג סבור כי בחירה בדרך שתיתן משילות למנצח בבחירות עלולה לפגוע בדמוקרטיה, שכן יהיה בה כדי שלא לאפשר למפלגות הקטנות את הבעת דעתן. כיוון שכך, בין דמוקרטיה למשילות הוא סבור כי השיטה הנוכחית היא האופטימאלית.
בדבריו הזכיר את השיטות המוצעות להחלפת השיטה הנוכחית, השיטה הנשיאותית והשיטה הדמוקרטית, אך גם בהן הוא אינו רואה מענה להצגת עמדותיהן של המפלגות הקטנות.
לשאלה אם הגדלת אחוז החסימה באופן דרמטי לא ייתן מענה לבעייתיות השלטונית, אומר מקלברג כי אמנם העלאה שכזו עשויה להביא מפלגות להתאחד למרוץ משותף בבחירות, אולם בעתיד טבען של מפלגות קטנות שאוחדו להיעלם ובכך שוב יש כדי לפגוע בדמוקרטיה, עם העלמת דעותיהן מהשיח הפוליטי.
עם זאת הוא מציין כי בקרב הציבור קיים חשש מאפשרות זו שכן סביר שמפלגות כמו המפלגות הערביות יבינו כי עליהן להתאחד ובכך ייצרו לעצמן כוח רב של כעשרים מנדטים.
בדבריו הזכיר מקלברג את מערכת הבחירות בהן ניצח יצחק רבין את יצחק שמיר כדוגמא להצבעה שאינה אסטרטגית שהובילה להפסד בבחירות. "אנשים לא חושבים חשיבה אסטרטגית בבחירות אלא איך להצביע בדיוק למי שחושב כמוני. כך אירע שרבין ניצח את שמיר למרות שרוב המצביעים הצביעו עבור מפלגות ימין. רסיסי מפלגות ימניות שלא עברו את אחוז החסימה נתנו את השלטון לרבין".
"השאלה היא כמה אנחנו מוכנים לעוות את הדמוקרטיה למען השלטון, ולטעמי רצוי שסוף סוף יהיה כאן ראש ממשלה שיוכל למשול. יש לנו כאן מערכת שכבר עשרים שנה לא עשתה דבר כלכלי או מדיני", אומר מקלברג הסבור, אגב, כי אורכה של קדנציה ראויה של ראש ממשלה צריכה להיות לפחות שמונה שנים, על מנת שיתאפשר לו מימוש מצע מדיני מסודר ומלא.