כנס מיוחד לבחינת "מוכנות העורף למלחמה" התקיים היום (א') במכון למחקרי ביטחון לאומי- INSS. דיונים נערכו בהשתתפות ראשי העוסקים בחזית האזרחית, בהם סגן שר הביטחון, ח"כ מתן וילנאי, מפקד פיקוד העורף, אלוף יאיר גולן, ראש רשות החירום הלאומית (רח"ל), תא"ל במיל' זאב צוק-רם, ראשי משטרת ישראל ובכירים במועצות המקומיות.
מפקד פיקוד העורף, אלוף יאיר גולן, אמר כי "בתחום המיגון האישי מצבנו רע. לא נתחיל בחלוקת ערכות כמתוכנן בתחילת 2009. עם זאת ברמת המיגון המשפחתי והמוסדי מצבנו טוב יחסית לעולם. בנושא ההתראה המוקדמת לאזרחים בזמן תקיפה נעשתה התקדמות רבה. זמן ההתראה הוקטן משמעותית דבר שמצמצם את מספר הנפגעים בזמן תקיפה. כיום אנו יודעים לשדר את ההתראות בטלוויזיה, ברדיו ובקרוב באינטרנט ובעתיד גם באמצעות הטלפונים הסלולאריים".
סגן שר הביטחון, אלוף במיל' מתן וילנאי, השתמש בביטוי 'חזית אזרחית' בתארו את האיום על האוכלוסייה בישראל, שלדבריו היום מאוים ע"י טילים בתל אביב ובעוד כמה שנים לדברי סגן השר, הטילים יוכלו גם לדייק ולפגוע בדיוק בבניין הספציפי הזה בו אנו מקיימים את הדיונים.
"אבן היסוד להתמודדות האוכלוסייה עם האיומים", המשיך וילנאי, "הוא הרשות המקומית. אותה יש לחזק ובכיוון הזה אנחנו פועלים. פיקוד העורף אמור לפרוס החל מבעוד ארבעה חודשים יחידות קישור לרשות המקומית (יקל"ר) ב-250 רשויות ברחבי הארץ. יחידות קישור אלה מסייעות לרשות המקומית בתאום הסיוע לאזרחים בזמן התקפה. מתכונת זו מיושמת בהצלחה ביישובי עוטף עזה ובהתקפות הטילים האחרונות, ניכר שיפור משמעותי בתפקוד הגורמים השונים".
איש המכון למחקרי ביטחון לאומי, תא"ל במיל' מאיר אלרן, אמר כי "היום, שנתיים וחצי אחרי מלחמת לבנון השנייה, אנו לא נמצאים במצב טוב יותר מאשר לפני המלחמה. האויב עשה התקדמות משמעותית, בעוד ההתקדמות שלנו לא הייתה מספיק מהירה ורחבה". עוד אמר אלרן כי "הוויכוח הנמשך על תקצוב מערכת המיגון ב"עוטף עזה", אי ביצוע החלטת הממשלה לגבי השבת ערכות המגן לתושבים בשנת 2009 והוויכוח סביב תפיסת המיגון הפאסיבי בכלל, משקפים כנראה את עוצמתה של התפיסה הביטחונית המסורתית, הממשיכה להעניק עדיפות ברורה למרכיבי ההשקעה בתחומים המיועדים לשיפור יכולות צה"ל בחזית הצבאית. הממשלה חייבת לדאוג לאוכלוסיה עד שצה"ל ינצח או שתושג הפסקת אש, שכן לא יכול להיות שהצבא ינצח אבל האוכלוסייה לא. כיום ההגנה הפאסיבית (מיגון) והטיפול הפסיכו-סוציאלית אינם מאורגנים מספיק ועקב כך אנו נסוגים ברמת המוכנות של העורף למלחמה".
סגן יו"ר המכון למחקרי ביטחון לאומי, דן מרידור, אמר כי "מה שמטריד במוכנות העורף למלחמה הוא לא האיום, אלא העובדה שלא בטוח שהפנמנו את משמעות האיום ולא נעשה מספיק בנדון".
ראש תוכנית המחקר הצבאי במכון למחקרי ביטחון לאומי, ראש אמ"ן לשעבר, אלוף במיל' אהרון זאבי פרקש, שרטט את האיומים הגוברים על העורף בישראל, בכללם את החיבור המסוכן בין פשע וטרור, במיוחד במרכזים עירוניים שמאוכלסים בצפיפות גדולה. זאבי פרקש העיר שנחוץ מענה משולב לפשע ולטרור ושטכניקות המניעה של פשע וטרור דומות בעיקרן. (אין הכוונה בטיפול שלאחר מעשה).
ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי, ד"ר עודד ער, ציין את חשיבותם של הדיונים ורמז לבחירות שעומדות בפתח כאשר הדגיש ש"כל ממשלה בישראל חייבת לשים את נושא מוכנות העורף למלחמה בראש סדר היום הלאומי".