סגנית נשיא בית משפט השלום בחיפה, השופטת רחל חוזה, גזרה היום על ראש ענף משפטים במזכירות בית הדין הרבני, מוריס כהן, מחיפה 20 חודשי מאסר מתוכם חצי שנת מאסר בפועל על עבירות של שוחד והפרת אמונים.
כהן הורשע בשלושה מקרים נפרדים של הפרת אמונים באופן הפוגע בציבור וכן בבקשת וקבלת שוחד. נציין כי את חודשי המאסר בפועל אותו יוכל להמיר בעבודת שירות ובנוסף הוא נגזר עליו מאסר על תנאי למשך 3 שנים וכן קנס כספי בסך של 25,000 ₪ .
על פי גזר הדין הנאשם החל עבודתו בבית הדין הרבני בחיפה בשנת 1986 ומשנת 1989 משמש כראש ענף משפטים במזכירות בית הדין הרבני.
בתור שכך היה במועדים הרלוונטיים לכתב האישום, עובד ציבור כהגדרתו בחוק. במסגרת עבודתו זו במזכירות בית הדין, היה הנאשם, במועדים הרלוונטיים לכתב האישום, ממונה על הטיפול במתדיינים ששם משפחתם מתחיל באותיות א'-ד' וזאת בנושאים שונים כגון פתיחת תיקי גרושין, תיקי ירושה, תיקי עיקול וכו'. תפקידו זה כלל, בין היתר, מתן שירות לבעלי דין ולבאי כוחם, בפתיחת התיקים לסוגיהם השונים, גביית האגרות הכרוכות בכך, טיפול בבקשות שמוגשות ע"י בעלי הדין וכיו"ב. במהלך עבודתו זו, עת פגש הנאשם בבעלי דין שונים שהגיעו לבית הדין, הציע להם את עזרתו לקידום עניינם בדרך של הקדמת מועדי הדיון בתיקם וזאת בתמורה לשוחד כסף שישלמו לו בעלי הדין.
לפי כתב האישום המקורי הנאשם ביקש וקיבל כספים, ממתדיינים שונים שטיפל בתיקיהם בבית הדין וזאת בארבע הזדמנויות שונות. לאחר הסדר טיעון שנחתם בין הצדדים תוקן כתב האישום כך שיכלול שלושה פריטי אישום בלבד, כאשר פריט האישום הרביעי נמחק והנאשם חזר בו מכפירתו והודה בעובדות כתב האישום המתוקן.
השופטת חוזה ציינה כי "עבירות השוחד והפרת אמונים מבוצעות בדרך כלל ע"י אנשים נורמטיביים, בעלי תפקידים ציבוריים המקנים להם כוח וסמכויות לנהל את ענייני הציבור ואשר זכו מתוקף תפקידם לאמון הציבור. בתי המשפט קבעו כי בעבירות כגון אלה, נסיבותיהן האישיות של הנאשמים נסוגות מפני האינטרס הציבורי, המחייב ענישה מרתיעה וחמורה אשר יהא בה מסר הרתעתי לעובדי ציבור ולציבור ככלל. מדיניות הענישה שנקבעה בפסיקה בעבירות השוחד הינה מחמירה, וכוללת רכיב של עונש מאסר, לריצוי בפועל, כאשר זהו העונש הראוי בעבירות שכאלה".
השופטת הבהירה כי במעשיו פגע הנאשם בתדמית בית הדין ובאמון שרוכש הציבור במערכת בתי המשפט בכלל ובבתי הדין הרבניים בפרט.
לקולא הבהירה השופטת כי הנאשם הביע חרטה כנה ואמיתית על מעשיו ולמד את לקחם וכי גם אם מדובר בשלושה אירועים נפרדים של לקיחת שוחד, הרי שהינם בודדים אל מול המקרים הרבים בהם טיפל נאמנה במשך שנים ארוכות, כאשר במסגרת תפקידו הוא שהיה בר סמכא בענייני הכספים ששולמו לבית הדין. עוד הוסיפה השופטת בין היתר, כי מן הנתונים שבאו בפני בית המשפט, עולה כי הנאשם ביצע את העבירות בתקופה בה היה נתון במצב משפחתי וכספי קשה, עקב מחלתה של רעייתו, אשר הצריכה הזדקקות אינטנסיבית לטיפולו של הנאשם, מימון תרופות יקרות והטלת עול הפרנסה על כתפיו בלבד.
בשל השיקולים כולם,סברה השופטת חוזה כי הטלת עונש של מאסר בפועל שניתן יהא להמירו בעבודת שירות יהא הולם את האינטרס הציבורי מחד ומידתי בהתייחס לנאשם ולנסיבותיו מאידך. עם זאת ועל מנת לאזן בין הקלת העונש בכל המתייחס לרכיב המאסר ובין האינטרס הציבורי, ראוי הוא שהקנס הכספי שיוטל על הנאשם במסגרת גזר דין זה, יהא משמעותי.