הרב זלמן ברוך מלמד
הרב זלמן ברוך מלמדמתוך אתר 'ישיבה'

במאמר שיפורסם בשבת הקרובה בעלון "קוממיות" מכנה הרב זלמן מלמד, רבה של בית-אל, את הסתת התקשורת בשבועות האחרונים נגד ציבור המתנחלים: "עלילה שיש בה דמיון רב מאוד לעלילות הדם שהעלילו הנוצרים על היהודים".

"העלילות שמעלילים התקשורת הכתובה, ערוצי הרדיו וערוצי הטלוויזיה על המתנחלים, יש בהם דמיון רב מאוד לעלילות הדם שהעלילו הנוצרים על היהודים. הנוצרים היו הורגים ילד נוצרי לפני חג הפסח, זורקים את גופתו למרתף ביתו של הרב או של אחד היהודים העשירים, ואחר כך היו מודיעים למשטרה שילד נעלם, והם חושדים ביהודים שהרגו את הילד כדי להשתמש בדמו למצות של פסח", כותב הרב מלמד.

"לפעמים הם שכנעו איזה יהודי טיפש או חולה בנפשו, שיצהיר שאכן היהודים לוקחים דם של ילדי נוצרי בשביל המצות של פסח, או שהיה מצהיר שהיהודים שואפים להרוס את המדינה על ידי הרעלת בארות המים. ואת ההכרזה של אותו חולה בנפשו היו מפיצים בכל אמצעי התקשורת, וכל גוי תמים אמר: אין עשן בלא אש, לא יכול להיות שכל העולם אומר שיהודים לוקחים דם של נוצרים למצות של פסח, ואין בזה משהו מן האמת. מה? הייתכן שכל העולם משקר סתם? ושהגויים שונאים את היהודים ללא כל סיבה? והשנאה ליהודים חלחלה והתפשטה בכול, וגרמה לגלים של פוגרומים ביהודים".

"והתשובה היא כן, מתברר שציבור שלם יכול להאמין בשקר שאין לו כל אחיזה במציאות. ציבור שלם יכול להאמין בעלילת דם שקרית. כמו האנטישמיות של הגויים כלפי העם היהודי, כך התקשורת מלבה שנאה כלפי ציבור המתנחלים. השב"כ שתל אנשים בהתנחלויות כאבישי רביב וחבריו, שהצהירו שהם רוצים להרוג ולפגוע באנשי הממשלה, והתקשורת מפרסמת את זה כאילו זו ההשקפה הרווחת בקרב המתנחלים".

את דבריו חותם הרב מלמד בקריאה לציבור המתנחלים: "היהודים אז באירופה נדרשו להתנצל שהם מתנגדים להצהרות אלו. אם מישהו לא היה מתנצל מיד הוא היה מוצג כמזדהה עם המעשים ועם ההצהרות של אותו אדם. אני מבקש מציבור המתנחלים היקר, אל תתנצלו על דברים שאחרים אומרים או עושים. הללו או שהם שתולים או שהם סהרורים או שהם גם שתולים וגם סהרורים. בזה שאתם מתנצלים או מגנים אתם מסייעים לעלילה ולהכפשה".

"זה גורל היהודים שהקנאה בהם הביאה לידי שנאת הגויים כלפיהם, וזה גורל המתנחלים שהקנאה בערכים האידיאלים שלנו, בחלוציות שלנו, בהתנדבות שלנו בצה"ל ובכל התחומים, מביאה את השמאל הנהנתן, המרוקן מערכים, לקנאה ולשנאה. ככל שנהיה יותר טובים, יותר מעולים, כך יותר יקנאו בנו, יותר ישנאו אותנו, וכול פגם קטן בנו יחשב לקלקול נורא כי צדיקים מדקדקים בהם כחוט השערה".