עורכת הדין נעמה צורף שייצגה משפחות שכול בדרישה למתן סיוע גם ליתומי טרור ששני הוריהם נרצחו בפעולת טרור, מספרת ביומן ערוץ 7 על הדיון בכנסת שניסה למצוא פתרון עבורם.
כזכור, מקור הבעייתיות הוא בהצמדת תנאיהם של יתומי הטרור ליתומי צה"ל, עובדה שמנעה מתן סיוע הולם ליתומים ששני הוריהם נרצחו בפיגוע טרור, כיוון שהחוק שנוסח בשנות החמישים עבור יתומי צה"ל לא שיער מצב בו שני ההורים נרצחו.
עו"ד צורף הביעה תקווה שמעורבותה של יו"ר הכנסת, דליה איציק, והירתמותו של חבר הכנסת זבולון אורלב תוך החשיפה התקשורתית לפרשה תוביל למציאת פתרון ראוי למרות התנגדות האוצר. "אני לא מבינה את התנגדות האוצר", היא אומרת ומציינת כי מדובר במספר נמוך מאוד של משפחות ששני ההורים בהן נרצחו ועל כן אין מדובר בהוצאה משמעותית עבור המדינה. "בגלל ההתעקשות של האוצר עדיין לא מדובר בחוק מוסדר של ממש".
עד להסדרת הסוגיה מקבלים יתומים לשני הורים סכום זהה לזה שמקבל יתום להורה אחד שנרצח בפעולת טרור. "האבסורד הגיע לכך שיתום להורה אחד היה זכאי להטבות רבות יותר כיוון שהוא נהנה מהטבות דרך ההורה שנשאר, אבל כשלא נשאר הורה המדינה נותרה בצד ולא דאגה ליתומים".
"הצטמררתי כאשר יו"ר הכנסת נכנסה לדיון הוועדה ואמרה שהיא תעשה הכול כדי שהחוק יעבור והעוול יתוקן", אומרת עו"ד צורף המספרת כי החשיפה האחרונה לפרשה והירתמות המחוקקים ללא הבדל בין ימין לשמאל לנושא מרגשת אותה. זאת כשהיא מדגישה את המהירות בה מטופל החוק ומעבר בתוך ימים אחדים מהצבעה להצבעה כדי להביא לאישורו המהיר של התיקון.
"התיקון התקבל פה אחד. זה עוזר לחימום הלב לאחר שנתיים של מאבק", אומרת צורף.
להערכתה הסוגיה נותרה ללא מענה במשך שנים לא מעטות כיוון שליתומי הטרור אין לובי בכנסת. זאת לעומת גופים אחרים כאלמנות צה"ל וכיוצא באלה המסוגלים לקדם את הפתרונות למצוקותיהם במהירות רבה הרבה יותר. "מדובר במשפחות בודדות ובילדים קטנים שלא יודעים מה צריך לעשות. הרבה לפני שמגיעים לשלב שבו מדברים על התמיכה הכלכלית יש הרבה מכשולים נפשיים שצריך לעבור אותם".
לדבריה כדי למנוע חששות מצד האוצר שמא לחוק המתוקן תהיה השלכה כלכלית גדולה כתקדים עבור מקרים משנות ראשית המדינה, הציגו היא ונציגי היתומים נתונים מסודרים המוכיחים כי רק שתי משפחות מתווספות למקרים האחרונים, ועל כן אין לחשוש מהוצאה רבה לקופת מדינה בעקבות אישור החוק.
לדבריה ראוי היה שהמדינה תמצא בראש ובראשונה פתרון לקביעה לפיה אין הכרה ביתום משני הורים שעבר את גיל 35 - כנפגע טרור. "המדינה אומרת ליתום בגיל כזה, ולעיתים מעל גיל 30, שהיא שולחת אותו לדרכו לבד. אותי זה בייש".