התוכניות של נאס"א להטיס מעבורת חלל חמישית ואחרונה למשימת תיקון בטלסקופ החלל "האבל"- ספגה עיכוב נוסף. CNN מדווח.

מנהלי פרויקט "האבל" טוענים כי ניסויי הקרקע לגבי מחשב חלופי שהם מתכננים להתקין בטלסקופ המסתובב בחלל לוקחים הרבה יותר זמן ממה שחשבו בתחילה. משמעות הדבר- עיכוב נוסף בתוכניות הטיסה.

"הטיסה שתוכננה לאפריל ככל הנראה תידחה כך שההמראה תתרחש בחודש מאי. אני חושב שזה מאוד הוגן", אמר מנהל פרויקט ה"האבל", פרסטון בורש, נכון לרגע זה אני חשב שיש לנו סיכוי מאוד גדול להספיק להגיע לתאריך היעד על פי מסגרת הזמנים החדשה שנקבעה".

הדחייה הנוספת היא קצה הקרחון של רכבת הרים רגשית לחברי קבוצת "האבל" בחודשים האחרונים.

בסוף חודש ספטמבר, האסטרונאוטים היו במרחק שבועות ספורים בלבד מהמראה ב"האבל" לכיוון מעבורת החלל אטלנטיס. הליכות החלל כבר תוכננו, תוכניות התיקון לטלסקופ כבר היו מוכנות על מנת להפוך את הטלסקופ לחזק יותר מבעבר, וכמו כן- להוסיף לטלסקופ עוד חמש שנים של תוקף.

השיגור נדחה כאשר המחשב שנשא את כל המידע המדעי לפתע קרס ב-27 לספטמבר. בעוד המדענים הצליחו לתקן את המחשב עם מערכת תמיכה וגיבוי, מנהלי נאס"א החליטו שיש צורך להחליף את כל המחשב על מנת לשמר את כל היכולות של ההמראה.

מחשב רזרבי התחיל להיבנות עוד לפני שיגור ה"האבל" בשנת 1990, ואוחסן במרז טיסות החלל "גודארד" במרילנד מאז. המדענים חשבו כי ניתן יהיה לבחון את המחשב בזריזות ולשלוח אותו למרכז "קנדי" לטיסות חלל בפלורידה, שם הוא היה אמור להיארז על האטלנטיס ולהספיק להמריא לחלל בפברואר.

אבל הערכה מחודשת של המחשב הרזרבי הראתה כי ידרשו יותר משישה חודשים של עבודה עליו על מנת לגרום לו להיות תקין ומוכן לשיגור לחלל.

בין הנושאים שדרשו טיפול מחודש במחשב היו מערכות שונות שהוחלפו עם השנים במחשב המקורי על מנת שיותאמו למכשירים חדשים שמחוברים אליו. גם לאחר שהחלקים החדשים הוכנסו למחשב- עדיין לא ניתן היה לעבוד עם המחשב כי התגלו בעיות תוכנה.

וברגע שהמהנדסים הגיעו עם המחשב למצב של עבודה, נותרה הבעיה של עמידות המחשב בתנאי השטח הקשים בחלל. כעת היה צורך להעביר את המחשב סידרה ארוכה של ניסויים ובדיקות לגבי עמידותו בתנאי החלל. למרות הכל, המהנדסים משוכנעים שהם יצליחו להתגבר, בסופו של דבר, על כל המכשולים.

"החכמנו מאוד מכל המצב בארבעת השבועות האחרונים", אמר בורש. "אנחנו לא מעוניינים לקחת שום סיכון בהעלאת קופסא לחלל שלא תעבוד ב-100% למקסימום היכולת שלה. לכן עלינו לקחת זמן נוסף, לבדוק ולהיות בטוחים שהמכשירים עברו את כל הבדיקות הקפדניות ביותר. ואנחנו לא רוצים להשאיר אף אבן מונחת בלי שנבדוק מה קורה מתחתיה בדרך לכן השיגור".