תחת צל איפול מאסיבי שמטילה התקשורת מקיים מזה כחמישים יום האסיר עופר גמליאל שביתת רעב בדרישה להקל על תנאי מאסרו ולהשוותם לתנאיהם של אסירים אחרים הזוכים לחופשות וכיוצא באלה. גמליאל מוחה על האפליה כלפי האסירים היהודים שאינם זוכים לחופשות כפי שזוכים להן אסירים ערבים המשתחררים ויוצאים לחופשות לרגל הרמאדן וחגי אסלאם אחרים.
מאז פתח גמליאל בשביתת הרעב העניש אותו שירות בתי הסוהר, העביר אותו לתא מבודד, ומנע ממנו שיחות טלפון וביקורים. הקשר היחיד בין רעייתו, מיכל, לבינו נעשה על ידי עורכי דין וחברי כנסת המואילים לבקרו.
"כבר חודש וחצי שלא ראיתי אותו", מספרת רעייתו. "הרב יצחק לוי פגש אותו לפני יום כיפור, אחריו פגש אותו חבר הכנסת אריה אלדד קצת לפני סוכות, ואחר כך עורך הדין. כך יכולתי לעדכן אותו במצב הבן שלנו שעבר ניתוח. הוא ביקש לדעת מה שלומו אבל בלי טלפונים לא יכולתי לעדכן אותו".
עד להחלת העונשים על גמליאל אושרה לו שיחת טלפון אחת ביום ופגישה שבועית מדי יום שני. כיום היא נאלצת להסתפק בצינור התקשורת שמספקים לה חברי הכנסת, עורכי הדין, ואפילו, בשלושה מקרים, אסירים המשוכנים בסמוך לתא של בעלה.
"בסביבות מוצאי כיפור קיבלתי שיחה מעבריין שיושב בתא סמוך לעופר. הוא צעק לעופר מהחלון שיגיד לו מה הוא רוצה לומר לי, העביר לי את מה שעופר אמר וצעק לו חזרה את מה שאני אמרתי לו. בצורה הזו התנהלו שלוש שיחות טלפון עד שהאסיר הזה הועבר מהתא למקום אחר", היא מספרת. להערכתה האסיר לא הועבר כעונש בעקבות אותן שיחות, אלא כחלק ממדיניות הכלא להעברת אסירים מאזור לאזור בתוך הכלא או לכלא אחר.
חברי הכנסת אמנם מסייעים במידה מסוימת למשפחת גמליאל, אך מיכל סבורה שיוכלו לסייע הרבה יותר בהצעות ובשאילתות שיעלו בכנסת. באשר לתקשורת, ממנה היא כבר אפילו לא מצפה. "הנושא מוחרם לחלוטין בתקשורת מההתחלה", היא אומרת.
בדבריה היא מזכירה מסיבת עיתונאים לה אמורים היו להצטרף חברי כנסת ואף השר אלי ישי, אולם משום מה, סמוך מאוד לתחילת האירוע שנקבע על פי לוח הזמנים של השר הודיעו בזה אחר זה כי לא יוכלו להגיע.
במסיבת העיתונאים הזו, שהתקיימה לפני ימים אחדים דיווח ועד משפחות האסירים היהודים הלאומיים על מצבו של עופר ועל הודעתם של שני אסירים כי בכוונתם להצטרף לשביתת הרעב של עופר.
נזכיר כי לפני מספר שבועות שיגר השר אלי ישי מכתב לנשיא המדינה ובו הוא מבקש להבהיר לו פרטים אודות תנאי כליאתו של גמליאל. ישי כתב לפרס: "אני פונה אליך בבקשה לדון בעינינו של האסיר עופר גמליאל המרצה עונש מאסר בעקבות הרשעתו בניסיון הריגה. מזה תקופה ארוכה שאני מנסה לקבל תשובות מגורמים שונים כגון המשרד לביטחון פנים ומשרד ראש הממשלה, מדוע אין מאפשרים לעופר גמליאל ולחבריו חופשות מהכלא. התשובות שקיבלתי אינן מספקות אותי. אנו נמצאים בתקופה בה מדינת ישראל שחררה מאות מחבלים, חלקם עם דם על הידיים, בחלק הייתה המלצה על פי גורמי בטחון שלא לשחרר ולמרות זאת ממשלת ישראל שחררה את כולם".
"כבוד הנשיא, אני פונה אליך ורואה בך סמכות עליונה בנושא שחרור אסירים וכמי שבעת האחרונה חנן אסירים הביטחוניים בקרב אויביי מדינת ישראל ומבקש ממך לפעול למען אסירים ביטחוניים ישראלים", כתב ישי לפרס.
כאמור גמליאל שובת רעב מזה כחמישים יום. פרופ' הלל וייס המשמש גם כעורך דין פגש אותו לאחרונה ודיווח למיכל, רעייתו, כי בניגוד לפעמים הקודמות בהן היה נראה בעלה במצב גופני טוב, הרי שהפעם הוא נראה חלש ובמצב גרוע מתמיד.
נזכיר כי גמליאל הורשע ונידון לחמש עשרה שנות מאסר בעקבות מעורבותו בפרשה שכונתה 'מחתרת בת עין'.