ההסתדרות והארגון הארצי של מפעלי השמירה והאבטחה חתמו היום על הסכם קיבוצי ענפי לראשונה משנת 1972. ההסכם הישן, וצו ההרחבה שניתן בעקבותיו, איבדו חלק גדול מערכם עקב שינויים במשק.

כך, למשל, נקובים חלק מהערכים בצו ההרחבה בלירות והם איבדו למעשה את משמעותם. המו"מ נמשך כשנתיים וחצי. היועמ"ש של האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות, עו"ד שי תקן, הוביל את המו"מ.

ההסכם החדש יכנס לתוקפו מרגע הוצאת צו הרחבה. ההסכם קובע מספר תקדימים. השכר  בענף יורכב משכר מינימום ע"פ החוק ועוד תוספת של 2.5%. התוספת תינתן בהדרגה בשלוש פעימות: 0.5% מיד עם כניסת ההסכם לתוקף, 1% נוסף חצי שנה אחר-כך, ובתום שנה 1% נוסף. אולם תוספות אלה בצירוף שכר המינימום ע"פ חוק נחשבות בהסכם ל"שכר מינימום ענפי".

עו"ד תקן אומר כי "מדובר בתקדים בהסכמי העבודה במשק שכן לראשונה נקבע כי תוספות שכר הם חלק משכר המינימום. הדבר פותח פתח לתבוע מעסיקים שלא ישלמו את התוספות לדין פלילי על הפרת חוק שכר מינימום. זוהי סנקציה חמורה כלפי המעסיק שההסתדרות תדרוש מהתמ"ת להשתמש בה".

תקדים נוסף בהסכם הינו קביעת עלות המינימום של שעת עבודה בענף. שירותי השמירה נקנים על-פי רוב באמצעות מכרזים. בשל התגברות התחרות בענף הציעו חברות שמירה במקרים רבים שירות במחירים נמוכים כדי לזכות במכרזים, וכתוצאה מכך היו חברות שלא נתנו את מלוא הזכויות לעובדים.

קביעת העלות המינימלית מחייבת את החברות להציע מחירים שיאפשרו להן לעמוד במתן הזכויות. עו"ד תקן אף מרחיב ואומר כי "ההסתדרות לא תהסס לפעול גם כנגד מזמיני העבודה שיפרסמו מכרזים במחיר מינימלי פחות מזה שנקבע בהסכם".

יש לציין כי ביולי 2007 פרסם החשב הכללי דאז, ירון זליכה, חוזר הקובע עלות שעת עבודה מינימלית למכרזים שמפרסמים חשבי הממשלה לקניית שירותי שמירה והנקיון. אולם החוזר אינו מחייב את מזמיני השירות במגזר הפרטי. כמו-כן העלות שנקבעה בהסכם גבוהה מזו שקבע החשכ"ל ותעמוד על 29.56 ₪ עם השלמת תשלום כל תוספות השכר.

לראשונה בהסכם קיבוצי ענפי במגזר הפרטי אף עוגנה חובת שימוע לעובדים לפני פיטורים. עובד שעבר את תקופת הניסיון של שנתיים בעבודה זכאי לשימוע שבו ייטול חלק נציג ההסתדרות. במקרה של התנגדות הנציג לפיטורים תועבר ההכרעה לוועדה פריטטית שתורכב מנציג ההסתדרות ונציג החברה. אם גם כאן לא תושג הסכמה והעובד יפוטר תהיה ההסתדרות רשאית לפנות לביה"ד לעבודה.

ההסתדרות וחברות השמירה אף הסכימו להגיע לקריטריונים למתן תו תקן ממכון התקנים או מועדה משותפת לחברות שישמרו על חוקי העבודה וזכויות העובדים. הקריטריונים יקבעו תוך 6 חודשים ממועד חתימת ההסכם. המטרה היא שתו התקן יהווה תנאי סף לזכייה במכרזים בענף השמירה.

ההסכם אף מבטל קיזוזים וקנסות שנהגו להטיל חלק מחברות השמירה על העובדים. כך למשל נקבע כי העובדים לא ישלמו עבור בגדי העבודה, השתלמויות או אגרות על נשק שקיבלו ממקום העבודה. עבור השתתפות במטווח אף ישלם המעסיק לעובד שעת עבודה אחת.

הפנסיה של העובדים תהפוך מפנסיית יסוד לפנסיה מקיפה. נקבע כי עובד יבוטח בפנסיה 6 חודשים מיום תחילת עבודתו. שיעור ההפרשות לפנסיה יגדל באופן הדרגתי על פני שש שנים כך שבשנת 2014 תעמוד הפנסיה של העובדים בענף על 17.5%. בהסתדרות רואים בכך חשיבות שכן מדובר בפריצה נוספת של הסכם פנסיה חובה שבו עומד שיעור ההפרשה בסוף התהליך על 15%.

ההסכם אף מעניק ביטוח ריסק בגובה של 150 אלף ₪ לכל עובד מיום עבודתו הראשון למשך ששת החודשים בהם אינו מבוטח בביטוח פנסיוני. סעיף זה נותן מענה לעובדים החשופים בחודשי עבודתם הראשונים לסיכונים הנובעים מאופי העבודה בענף.

גם התשלום בגין הבראה יגדל ביום הבראה אחד נוסף לעובדים בשנים הראשונות לעומת המקובל במשק.  לעובדים יינתנו אף 24 ימי מחלה בשנה עד תקרה של 130 יום לעומת 18 ימים עד תקרה של 90 יום הנהוגים בחוק. עובדים המתגוררים רחוק ממקום עבודתם ומועסקים בשעות שבהן אין תחבורה ציבורית יקבלו לינה על חשבון המעסיק.  

ההסכם אף מגביל את האפשרות של המעסיקים בענף להעסיק עובדים בחוזים אישיים ומאפשר להסתדרות לפקח על צורת העסקה זו.