עו"ד דן חי, ראש הוועדה להגנת הפרטיות בלשכת עורכי הדין, מסביר כי תיקון חוק נתוני אשראי שיידון היום בוועדת הכלכלה של הכנסת, יתן לגופים הפיננסיים הגדולים כדוגמת בנקים וחברות ביטוח לקבל מידע על נתוני האשראי של כל אזרח, מחברות אשראי שקיבלו רשיון להקים מאגרי מידע מסודרים לצורך כך.
עו"ד חי מסביר כי החוק מבדיל בין מי שמוגדר כעוסק מורשה, לגביו המידע אותו ניתן יהיה למסור הוא רק מידע 'שלילי', כמו פשיטות רגל, כינוסי נכסים, הגבלות חשבון וכדו', לבין שכיר רגיל שניתן יהיה למסור לגביו גם נתונים המוגדרים 'חיוביים', כמו חסכונות, פנסיה, קופות גמל והלוואות שנטל.
לדברי עו"ד חי תומכי החוק מסבירים כי הוא בא לשרת שתי מטרות עיקריות, האחת, מניעת עשיית עסקים אם אנשים בעייתיים מבחינה כלכלית, והשנייה והחשובה יותר, הגברת התחרות בשוק האשראי, ע"י מתן גישה לגופים הפיננסיים לרשימות של 'הלווים הטובים' על מנת שאלו יוכלו להציע להם אשראי בתנאים אטרקטיביים יותר.
עו"ד חי טוען כי הוא אינו מתנגד לעצם האפשרות לאסוף את המידע, אלא שלדבריו האיסוף הזה חייב להיעשות על פי הסכמה מפורשת של מי שהמידע לגביו נאסף. לדברי עו"ד חי ניתן ליצור נוהל שעל פיו מי שירצה ליטול אשראי יוכל לבקש דו"ח שכזה על עצמו וממילא המידע לגביו יהיה שקוף, ברור כי מי שהמידע לגביו יהיה שלילי לא ירצה לחשוף מידע שכזה וממילא לא ינתן לו אשראי בתנאים טובים.
לטענת עו"ד חי, המגזר היחיד שלגביו ההסכמה לא תועיל, הוא המגזר של האנשים שהם 'לווים איכותיים' באופן פוטנציאלי אלא שהם אינם ממשים את אפשרויותיהם. לדבריו, האינטרס של אפשרות פנייה ממוקדת לאותם הלקוחות אינו גובר על הצורך של כולנו לשמור על פרטיותינו.
לשאלת המראיין, האם יתכן שהפרטיות אינה כל כך חשובה לאזרחי המדינה? עונה עו"ד חי כי רובינו איננו נותנים את דעתינו ביומיום לסוגיה הזו, אבל כשאנחנו נתקלים בתוצאות של הדברים הללו אנחנו חשים פתאום את הקושי ואי הנוחות.
"כשמישהו מגלה שהוא שקוף וכי הוא מסתובב בעולם כמו בתוכנית 'האח הגדול' וכל צעדיו ידועים לבנק, או לפקידי הממשלה, הרי שהוא נכנס ללחץ ופתאום מבין מה היתה משמעותה של הפגיעה בפרטיותו, התפקיד שלי הוא להתריע על הבעיות האלו מבעוד מועד", מוסיף עו"ד חי.
עו"ד חי פורש בפנינו מערכת שלמה של חקיקה בכיוון זה, שחלקה עבר כבר בכנסת, כמו חוק נתוני אשראי, חוק נתוני תקשורת המאפשר לגופי אכיפת החוק לקבל מידע עלינו מחברות התקשורת הסלולארית, חוק מאגר המידע הביומטרי, וחוק מאגר רשומות רפואיות שנמצא בהליכי חקיקה.