ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת אישרה לקריאה ראשונה שורה של תיקונים בחוק אימוץ ילדים. אחד התיקונים המרכזיים אותם יזמו חברי הכנסת קולט אביטל (עבודה) וזבולון אורלב (האיחוד הלאומי-מפד"ל) קובע כי הסכמתו של הורה למסירת ילדו לאימוץ לא תתקבל, אלא לאחר שחלפו שבעה ימים ממועד לידתו של הילד. יצוין כי כיום החוק אינו מונע מהורה להסכים למסירת ילדו לאימוץ עוד לפני הלידה, אולם בפועל ההסכמה ניתנת בדרך כלל לאחריה.
בנוסף, נקבע כי הסכמת הורה למסירת ילדו תינתן בפני משפטן, שהוא שופט או עורך דין ובפני פקיד סעד, בעוד כיום ניתן להסתפק בהסכמה שניתנה בפני פקיד סעד בלבד.
תיקון נוסף קובע כי ההורה הביולוגי יוכל להגיש לבית המשפט בקשה לחזור בו מכוונתו למסור את ילדו לאימוץ עד שישים יום מהמועד שבו נמסר הילד המאומץ להוריו המאמצים. החלטת בית המשפט במקרה כזה תינתן עד ארבעים יום ממועד הגשת הבקשה. מטרת התיקון היא לתחום את לוחות הזמנים, כדי להביא את הליך האימוץ לידי סופיות. כיום יכול ההורה הביולוגי להתחרט ולבקש לחזור בו מהסכמתו כל עוד לא ניתן צו אימוץ. מאחר שצו האימוץ ניתן חצי שנה לפחות מיום מסירת הילד לאימוץ, נוצר מצב שבו ההורים המאמצים והילד המאומץ חשופים להמשך ההתדיינות המשפטית בעניינם למשך זמן רב, מה שפועל בדרך כלל בניגוד לטובתו של הילד המאומץ.
על פי התיקון המקרים שבהם בית המשפט מכריז על הילד כבר אימוץ ללא הסכמת ההורה, יוכל ההורה הביולוגי להגיש בקשה לביטול ההכרזה על הילד כבר אימוץ בתוך שישים יום ממועד מסירתו של הילד להורים המאמצים. תיקון זה נולד בין היתר כלקח מפרשת תינוק המריבה.
יו"ר ועדת החוקה, ח"כ פרופ' מנחם בן-ששון: "אימוץ הוא הליך מורט עצבים לכל המעורבים בו. נקודת המוצא היא כי טובת הילד המאומץ היא בקיצור ההליך ובהבאתו המהירה לכדי סיום. לשם כך, הצעת החוק קובעת מסגרת של לוחות זמנים ומחייבת את המדינה במסירת מידע מפורט להורה הביולוגי".
בן-ששון הוסיף כי בכוונתו להעלות את החוק להצבעה בקריאה ראשונה במליאת הכנסת בשבוע הקרוב, על מנת שניתן יהיה להחיל עליו דין רציפות ולהמשיך בהליך החקיקה בכנסת הבאה.