נערה תושבת שדרות הלומדת בבית הספר אמי"ת באשקלון נתקפה בפגיעת חרדה עם ירי קסאם שפגע במרחק חצי קילומטר מבית ספרה. מנהל בית הספר, יצחק אברג'יל מספר על התחושות בבוקר הקשה הזה.
"הייתה אזעקה, ובדרך כלל פועלים כאן לפי התרגולת ונכנסים למרחבים המוגנים. הפעם מיד עם האזעקה רצו התלמידים למרחבים המוגנים אבל הילדה, תלמידה בכיתה י"ב, נכנסה לחרדה. היא לא הגיבה לכלום. מורה ניגשה אליה לטפל בה אבל אז נחתה הרקטה במרחק של חצי קילומטר מכאן. באותו רגע היא התעלפה. העירו אותה והיא החלה לפרכס. יצרנו מיד קשר עם ההורים במקביל לטיפול רפואי. האם נכנסה מיד לחרדה. היא הגיעה לבית החולים לשם פינינו את הנערה, שם היא קיבלה טיפול תרופתי".
"שאלנו את עצמנו", אומר אברג'יל, "איך יתכן שדווקא נערה תושבת שדרות הגיבה בצורה כזו, ואת התשובה קיבלנו מאימא שלה. היא הסבירה לנו שכשהבת שלה בשדרות היא נמצאת בדריכות מתמדת, אבל כשהיא מגיעה ללימודים באשקלון הדריכות יורדת והיא בתחושה של ביטחון. עכשיו, כשהקסאם הגיע לכאן כל ההגנה הפסיכולוגית שהיא הכינה לעצמה התפרקה לה בבת אחת וזו התגובה".
כעת עדיין שוהה התלמידה שנפגעה בבית החולים, אם כי מצבה טוב בהרבה.
אברג'יל מציין שאמנם היא הנפגעת באופן החמור ביותר, אולם תלמידים רבים בבית הספר נפגעו ברמות פגיעה וחרדה שונות. "אני רואה כאן תלמידים של כיתה י"ב בוכים. תלמידים מקרית מלאכי אומרים שהם לא רוצים לבוא לכאן יותר. הם אומרים שיסתובבו ברחובות, אבל לכאן הם לא רוצים להגיע. הם מתקשרים להורים שיבואו לקחת אותם. אנחנו מנסים להרגיע אותם עם צוותים פסיכולוגיים וצוותים מקצועיים נוספים", הוא אומר ומספר כיצד כינס את המורים המבוהלים גם הם לישיבה דחופה לאור האירועים. "גם המורים בפחד. הם יוצרים קשר עם הילדים שלהם בגנים. אמרתי להם שצריך להבין שעל הילדים הפרטיים של כל אחד יש מי ששומר במוסדות שלהם, ותפקידנו כאן הוא להתעשת ולהגן על הילדים שתחת אחריותינו בבית הספר".
וגם לצה"ל יש לאברג'יל הערה: "לא עדכנו אותנו על הפעילות בעזה, פעילות שהיה צפוי שתביא להסלמה. אנחנו צריכים לדעת כדי להיערך", הוא אומר ומציין שהוא עצמו אמור היה להיות ביום חופשי ומידע שכזה היה מאפשר לו להיערך באופן יעיל יותר בהנהלת בית הספר.