אסטרונאוטים בעתיד יוכלו ליהנות מ"מטרייה מגנטית" שתחזיר את כל הקרינה המזיקה סביבם וסביב הקפסולה אל החלל, כך טוענים החוקרים.
חלקיקים טעונים סופר-מהירים המגיעים מהשמש מהווים סכנה ואיום ממשי על כל משימה ארוכת טווח, כמו משימות אל הירח או אל מאדים.
אבל, צוות המחקר טוענים כי ספינת חלל המצוידת עם מחולל זרם שייצור שדה מגנטי- עשויה להגן על דייריה.
ניסויי מעבדה על נושא זה דווחו בעיתון המדעי פיזיקת הפלזמה ובעיתון התכה נשלטת. הגישה מחקה את השדות המגנים על כדור הארץ, הידועים בשם מגנטוספירות.
כדור הארץ הוא מקור לחלקיקים טעונים. סערות על פני השמש, הנגרמות מהגעת החלקיקים הללו לחלל בתוספת קרניים קוסמיות העוברות דך הגלקסיה שלנו יוצרות סביבה שאינה בטוחה עבורינו. המגנטוספירות המקיפות את כדור הארץ מרחיקות את רוב החלקיקים והקרניים.
סוכנויות חלל בינלאומיות מכירות בעובדה שאסטרונאוטים עומדים בפני סיכונים משמעותיים של מחלות ואף מוות, אם יחשפו אם יחשפו לחלקיקים ולקרניים הללו. ואפילו החללית עצמה אינה מוגנת מהשפעות החלקיקים והקרינה.
המדענים חשבו שאולי ניתן יהיה ליצור מיני מגנטוספירה עבור חלליות.
בניסוי, קבוצת המדענים יצרו סימולציה של רוח סולארית במעבדה, והשתמשו בשדה מגני על מנת לבודד את השטח. לא היה ברור באופן מיידי שהרעיון יעבוד, אמרה רות במפורד, שניהלה את צוותי החוקרים. היה צורך לקחת בחשבון שאנשים הרבה יותר קטנים מאשר ההגנה הנמצאת על כל כדור הארץ. "בפעם הראשונה שהפעלנו את השדה המגנטי- הכל עבד", אמרה במפורד.
בנוסף, נראה היה שהשדה המגנטי מכוונן את עצמו באופן אוטומטי. "כמו בכדור הארץ", הסבירה ד"ר במפורד.
עוד הרבה ניסויים צריכים להיעשות, מודה ד"ר במפורד, על מנת להבין את כל ההשפעות. ושימוש ממשי בשדה הגנטי יהיה רלוונטי רק בעוד כ-15-20 שנים.
על מנת להגן על חללית ואנשי צוותה, אמרה ד"ר במפורד, יכול להיות שאנשי הצוות יאלצו לשאת בעצמם את מחולל השדה המגנטי.
על פי הגישה הזו יכול להיות שאין צורך בשדה מגנטי הפועל באופן תמידי. יכול להיות שמספיק אם השדה המגנטי יפעל לסירוגין. "יש הרבה דברים שצריך לבחון, כמו שליטה, אמינות, משקל להטסה וכדו'", הסבירה ד"ר במפורד.