בהר הרצל מתקיים טקס הזיכרון הממלכתי במלאות 13 שנים לרצח ראש הממשלה יצחק רבין.
הטקס נפתח בתיאור קיצור תולדות חייו הציבוריים של רבין, ומיד לאחריו בהדלקת נר הזיכרון על ידי נכדו של ראש הממשלה המנוח. לאחר מכן הוקרא פרק תהילים ותפילת יזכור לאחריה נציגי תנועות הנוער הקריאו קטעי קריאה והנצחה.
נשיא המדינה, שמעון פרס, היה הדובר המרכזי בטקס ובפתח דבריו הזכיר את הימים שלאחר רצח רבין, ימים בהם "ראשי מדינות, מנהיגים מרחבי תבל נאספו לחלוק כבוד לאיש אשר סימל בעיניהם את שאיפתה של מדינת-ישראל לשלום; את העוז לפרוץ דרך, לסלק מחסומים פסיכולוגיים, להתגבר על עַכָּבוֹת וחששות, וְלִצלוח נהרות עכוּרים רווּיֵי דם, חשדנות וּמרירות".
"הם באו להצדיע למי שהיה חייל נועז וּמצביא מזהיר והפך למדינאי בְּרוּךְ-חזון וּל"חייל בצבא השלום", כדבריו", אמר הנשיא.
פרס תיאר את התלבטויותיו של רבין בימים בהם עבר מהנהגת הביטחון של ישראל ועד להיותו מקדם התהליך המדיני. "יצחק עבר מטמורפוזה לא פשוטה. היא לא הבשילה אצלו בִּן-לילה ולא הייתה חַפה מלבטים וּמחששות כבדים. כ"מַר ביטחון", שעסק רוב שנותיו בחישול כוחה הצבאי של מדינת ישראל וּבהבטחת כושרה לנצח במלחמה, התייסר יצחק בחיבּוּטי נפש, ובלהיות גם "מר שלום". כל מי שכיהן אי פעם כראש הממשלה יודע את כובֶד האחריות ואת בדידות הכרעה. הייתי עד ושותף לַתמורה הדרמטית הזו. עד ושותף להתמודדות עם שיקולים הרי-גורל, שאלות וּספקות עַד שסָר הערפל והתבהרה הדרך שיש להָעֵז וללכת בה למען עתידה, ביטחונה ושלומה של מדינת ישראל. ומשקיבל יצחק את ההכרעה המדינית והמוּסָרית, שוב לא הביט אחורה. הוא חתר קדימה בלב נחוש ונמרץ", תיאר הנשיא את דרכו של רבין.
הנשיא קבע בדבריו כי ימים אלה של מהלכים מדיניים הביאו את ישראל לתמיכת שיא בקב מדינות העולם. "מעולם לא גָּאוּ כבודה ויוקרתה של מדינת ישראל לשיא ברחבי תבל כְבאותה שעה היסטורית של אופקים נפתחים וּמֶרחבים נפרשִׂים. ושל תקווה כובשת, חוצָה גבולות, מדלגת מעל מִתְרָסים יְשָׁנים, מקָרֶבֶת לבבות."
הנשיא הזכיר בדבריו גם את היות תקופה זו תקופה בה נזרע טרור ברחבי הארץ, אך עם זאת קבע כי רוממות רוח פיעמה אז בעם. "אף על פי שלא הייתה זו תקופה קלה-אויבי השלום מארגוני הטרור זרעו בה קֶטֶל נורא, והויכוח הפנימי הדמוקרטי בחברה הישראלית סָעַר וגָעַשׁ ללא תקדים- הייתה רוממת רוח בעם".
"היריות שנורו אל גבו הֶחשוף של יצחק לא רצחו את דרכו. כי רעיון וחזון אי אפשר לרצוח. אבל הן ניסו לעכב, לשבש ולפגוע". אמר הנשיא והוסיף כי "הרוצח הנתעב, אשר צפצף על הדמוקרטיה הישראלית, והתנקש במנהיגה הנבחר. פגע בנפש-האומה".
בדבריו רמז הנשיא גם לסערה התקשורתית סביב הראיונות שהתקיימו באחרונה עם יגאל עמיר. "הוא אינו ראוי שקולו יישָּׁמַע. רוצח הוא רוצח. ואין צורך בפילוסופיה המדומה שלו".
פרס קבע בדבריו כי "כאז, כן עתה, קיים מיעוט קטן, שְׁלוּחַ-רסן וּפורֵק-עול, מַתריס בחוּצפה נגד סמכות המדינה. פוגע בפלשתינאים מפני שהם פלשתינאים וקורא תָּגָר על אוכְפֵי-החוק, השוטרים והחיילים, אלה המגנים על המדינה, והמגנים גם עליהם. את המיעוט האלים והמסוכן יש להוקיע ולבודד, ואין להחריש לְשֵׁמַע דברי הסתה וּנאצה שלהם. אין לעבור לסדר-היום על מעשי השחתה וּפגיעה. כאילו הם מדינה בתוך מדינה. שׂוּמה על המדינה למַצות את הדין ללא מוֹרָא. כבודה של ישראל, חוסְנה של הדמוקרטיה ושלטון החוק והמשפט, מחייבים זאת".
את דבריו חתם הנשיא ואמר כי "אילו יצחק היה עמנו היום, הוא מן הסתם היה אומר: אין לכם רשות להתייאש. עצרו דמעותיכם מלכת. אל תפלו ברוחכם. אל תיבהלו מסכנה. אל תפחדו מקיצוניים. אל תרפו מכמיהתכם. לקיצוניים אין עתיד כפי שאין בהם צדק. הרוב הבוחר לא ייבהל מהמיעוט המאיים. העם יגן בכל עוז על ארצו, על השלום, ועל הדמוקרטיה. הוא יגבר על מוכי עיוורון, כמו שנר אחד בלבד יכול לפזר אפלה".