"תלמידי הגר"א האמינו באתחלתא דגאולה יותר מאיתנו שאומרים איזה 'מי שבירך' פעם בחודש. ביום שאושר להם על ידי השלטון התורכיים לבנות את 'החצר' בירושלים הם הפסיקו להגיד תיקון חצות על חורבן הבית, ואת הבית 'התנערי מעפר קומי' בלכה דודי כיוון שציון כבר קמה מעפרה", כך אמר פרופ' אריה מורגנשטרן, ביום עיון מיוחד לרגל 200 שנה לעליית תלמידי הגר"א שנערך במכון לנדר.
פרופ' מורגנשטרן הדגיש את הפעילות הרבה של תלמידי הגר"א ואת הצלחתם למרות התנאים. "בפעולות דיפלומאטיות, בעירוב של השלטון האוסטרי והאנגלי, הרבה נחישות ובתנאי דלות בלתי יאומנו הם האמינו שהגאולה כבר כאן ופעלו יום יום על מנת ליישם את אמונתם".
פרופ' מורגנשטרן הרחיב על ראייתו החדשנית של הגר"א כנגד התפיסה השלטת באותם ימים שאין לפעול ליישוב הארץ בגל שלושת השבועות.
מורגנשטרן ציין כי "חידושו של הגר"א היה שג' השבועות מכוונות בעיקר על בנין בית המקדש, בעוד שבנין הארץ כן עתיד להיות בידי אדם. ועלינו מצווה ליישבה ולרשתה".
מורגנשטרן הסביר כי תלמידי הגר"א, מגובים בהערצה לכריזמה של רבם ובפסוקים שלטענתם נתנו אישור סופי לחלומותיהם, האמינו כי הגיעה העת להתחיל את שיבת ציון. "הגאון מוילנה בא ואומר ששיבת ציון מחייבת פעילות אקטיבית. התיקון חייב להיות בארץ ישראל ולא בחו"ל", אומר מורגנשטרן. "אחרת איך אפשר להסביר שמאות אנשים מהאליטה של יהדות ליטא, עשירים מופלגים, עולים ארצה? אין לחץ, אין רדיפות, אין אנטישמיות. זאת עלייה שכולה התלהבות משיחית. משיחיות זו הלאומיות היהודית הכי טובה".
במהלך הערב נשאו דברים גם: שילה אדלר, מנהל פרויקט הר הזיתים, עיר דוד, על פרויקט שיקום הקברים של תלמידי הגר"א והמנהלת החינוכית של תוכנית הר הזיתים, שרה ברנע שערכה סיור וירטואלי לנוכחים אצל תלמידי הגר"א בהר הזיתים.