היישוב מגרון העלה לאוויר אתר אינטרנט חדש תחת הכותרת 'עומדים על שלנו – מגרון', ובו בין היתר מענה לכל הסוגיות המשפטיות והאחרות הנוגעות למגרון.
באתר אפשר למצוא תשובות לשאלות כגון: האם בעלי הקרקע שמצאה תנועת 'שלום עכשיו' הם אכן הבעלים של הקרקע? כיצד התייחסה המדינה לקרקע הזו לפני שהוקם עליה הישוב? האם העתירה לבג"ץ היא הצעד המקובל במקרים כאלו או שזהו מהלך לא תמים כלל? ומה בדבר הפשרה אותה השיגו נציגי המתיישבים (מועצת יש"ע) עם משרד המשפטים?
עם הכניסה לאתר מוצאים הגולשים את סיפור הקמת מגרון" יום בהיר אחד עלו שני צעירים למרומי הגבעה, במסגרת עבודתם באזור, בהגיעם לפסגה נעתקה נשמתם אל מול הנוף עוצר הנשימה שנגלה לנגד עיניהם. ירושלים ממש מונחת על כף ידיהם, רצועה זוהרת של ים המלח מבצבצת מבין הרי מדבר יהודה, הבקעה, הרי ירדן... שני הצעירים החליטו באותו רגע, שמקום כזה, בו ניתן להתאהב בארץ ישראל כל בוקר מחדש, לא עוזבים".
באתר ניתן למצוא מידע על החיים במגרון "כ-45 משפחות חיות בישוב, 8 רווקים ועוד רבים המחכים להצטרף - אם רק היה מקום". על מגרון בתנ"ך "פעמיים בתנ"ך מוזכר המקום מגרון. בשתי הפעמים בהקשר של מלחמה על ירושלים".
בנוסף במסגרת האתר מתייחסים תושבי מגרון לסוגיות המשפטיות הנוגעות למגרון ומיצגים את עמדתם בנושא. באתר עונים התושבים על השאלות – מה אנו עושים כאן? של מי האדמה ו-מה אומר החוק? לדבריהם, "הקרקע שעליה נבנה מגרון לפני 9 שנים הייתה מאז ומעולם קרקע פנויה וטרשית. לא במקרה בחרו מקימי מגרון את המיקום הזה. הם התרחקו במודע מחלקות מעובדות המפרנסות את בעליהן".
הם מדגישים כי "ההתיישבות ביהודה ושומרון לא התבססה על גזל אדמות, ואף לא הוקמה על חורבות כפרים ערביים, בניגוד לערים ויישובים רבים ברחבי הארץ". הם טוענים כי עתירת שלום עכשיו מתבססת על הטענה שאנשי מגרון יושבים על אדמות פרטיות. ומסבירים כי אם אכן מדובר כאן בסכסוך קרקעות, מדוע פנו לבג"ץ ולא למשטרה ולבית משפט שלום, אשר בסמכותו לדון בפלישה לקרקע פרטית? האם נעשה הדבר בתום לב?
בנוסף מציג האתר את עמדתם של תושבי מגרון בנוגע להסכם של מועצת יש"ע לפינוי מגרון. "אנו במגרון נאבקים יום יום שעה שעה על זכותנו המוסרית והחוקית לחיות במגרון".
עוד הם כותבים כי "במועצת יש"ע טוענים כי הדאגה שלהם היא לכלל ההתיישבות ואילו תושבי מגרון רואים רק את טובת הישוב שלהם. ההפך הוא הנכון. אנחנו, שיש לנו לכאורה 'אינטרס', נשארים נאמנים לעקרונות ולערכים כלל התיישבותיים ואילו מועצת ישע נשאבת לפתרונות הפרגמאטיים".
הם מדגישים כי "למען עם ישראל וארץ ישראל אסור לנו להסכים לויתורים ולפשרות. עלינו לעמוד על שלנו ולא לוותר".