השופט המחוזי בעבר, אורי שטרוזמן, רואה כטעות משפטית את החלטת בית המשפט העליון לדחות את עתירתם של יושבי בית השלום בחברון ולאפשר את פינויים מהמקום על פי החלטת שר הביטחון.
"אני חושב שמהבחינה המשפטית נפלה טעות בבג"ץ. שים לב לכך שההלכות המשפטיות הקודמות לא חייבו סילוק מיידי של הפולש אלא נתנו לבית המשפט את האפשרות לברר את העובדות לפני מתן הצו. הכול תלוי בנסיבות ובמקצת הראיות שלפני בית המשפט לפני שהוא מחליט להורות על פינוי הפולש, פן יתברר שהנכס באמת שייך לפולש", אומר השופט בדימוס שטרוזמן לערוץ 7.
שטרוזמן אף מזכיר בדבריו תקדימים מתקופת היותו שופט שלום, אז הכריע בית המשפט העליון כי סעיף 19 מאפשר את בירור הזכויות על ידי בית המשפט לפני הוראת פינוי ולא לאחריה כפי שאירע במקרה זה.
עם זאת קובע שטרוזמן שעל אף תחושת הפגיעה של יושבי בית השלום, ועל אף התחושה המשפטית שטעות יצאה מלפני בית המשפט, הרי ש"פסקי דין צריכים לקיים", ועל המתיישבים להמשיך במאמציהם כדי להוכיח את בעלותם על המקום באופן חוקי ומשפטי, ו"לזעוק חמס מעל כל במה".
לטעמו של השפוט בדימוס ראוי היה לקיים דיון מהיר בו ישמעו השופטים את תמצית הטענות שמעלים הצדדים ובעקבותיו תתקבל החלטה ראשונית באשר לתוקף הבעלות של המתיישבים ובהתאם יוחלט כיצד לפעול ולא להורות על מהלך הפוך בו קודם ניתנת ההוראה לפינוי ורק לאחר מכן יתקיימו הדיונים המשפטיים.
באשר לתחושותיהם של נציגי הימין ולפיהן דיונים בבית המשפט העליון מותירים אותם תמיד וידם על התחתונה, אומר שטרוזמן כי המציאות הזו אינה עושה רושם טוב. לטעמו אבד האמון במערכת הצדק מאז הדיון באי היווני כאשר היוע"מ מזוז הורה בהחלטה מוטעית לחלוטין, כהגדרתו, לסגור את התיק נגד ראש הממשלה שרון. הוא מזכיר בדבריו את התבטאותו של השופט חשין בראיון ל'הארץ', לאחר פרישתו, ובו קבע כי צריך להיות שוטה כדי להאמין שגלעד שרון קיבל כספים תמורת שיטוט באינטרנט. עוד מזכיר שטרוזמן כי חשין הבהיר שם כי העם רצה בהתנתקות אותה קידם שרון ולכן לא רצה ששרון יועמד לדין. היה ברור שאם יועמד שרון לדין הרי שהמהלך לא יצא לפועל, הזכיר אז חשין.
"די לי במה שנרמז מדבריו", אומר שטרוזמן המוסיף ומזכיר את הסתייגותו של חשין ולפיה הוא אינו משוכנע שמחשבות אלה הן שבהכרח עברו במוחם של כל השופטים בדונם באותה פרשה.
לטעמו של שטרוזמן כדי להתחיל במסע להחזרת האמון במערכת המשפט יש להבטיח שבג"ץ לא יתערב בסוגיות ביטחוניות כסוגיית החשמל לעזה והגדרת ההתיישבות כביטחונית או לא. באשר לנושא הבית בחברון, הוא קובע כי הנושא שייך לסכסוך בעלות ובג"ץ היה צריך להותיר אותו לבית המשפט המחוזי.