השר יצחק הרצוג, שר הרווחה והשירותים החברתיים, ומנכ"לית המוסד לביטוח לאומי, אסתר דומיניסיני הציגו היום במסיבת עיתונאים את נתוני דו"ח העוני והפערים החברתיים לשנת 2007.
השר יצחק הרצוג, שר הרווחה והשירותים החברתיים אמר אני מגדיר את דו"ח העוני לשנת 2007 "כהתייצבות עם מגמת שיפור בנתוני העוני".
לדבריו, "למרות השיפור, ממדי העוני בישראל עדיין גבוהים באופן משמעותי ביחס למדינות אחרות. עובדה זו מחייבת להעמיד את צמצום העוני ואי השוויון, במרכז סדר היום הציבורי תוך הקצאת המשאבים לטובת יעד זה. ואי אפשר להציג את הדוח מבלי להתייחס להתמודדות מערכת הרווחה, עם השלכות המשבר הכלכלי. מעבר לפגיעה הפיננסית, אנו צופים כי למשבר הכלכלי תהיינה השלכות חברתיות קשות, המציבות אתגר משמעותי, העומד כעת בפתחם של כלל הגורמים ובפרט בפני משרד הרווחה והשירותים החברתיים והמוסד לביטוח לאומי".
אסתר דומיניסיני, מנכ"לית המוסד לביטוח לאומי אמרה במסיבת העיתונאים "אנו רואים שישנה יציבות עם ירידה קלה בעוני במשפחות גדולות ובקרב נפשות וילדים, אלו הם נתונים מעודדים אולם עדיין הם רק ניצנים ראשונים כיוון שרמת העוני עדיין גבוהה ביחס למדינות מפותחות. לפיכך, אני קוראת לקברניטי המדינה לפעול ביתר נמרצות כדי להפחית את ממדי העוני ולצמצם את ממדי האי שיווין".
דו"ח העוני לשנת 2007, מוגש השנה במבנה חדש ובמתכונת מורחבת. נכללים בו גם ממצאים בנושא ניתוח הגורמים המשפיעים על העוני בדגש על שוק העבודה ומיושמות בו כל המלצות הצוות לפיתוח "ממדי עוני נוספים" שניתנות ליישום מיידי.
ממצאי דו"ח העוני:
· תחולת העוני של משפחות נותרה יציבה ב-2007: שיעור המשפחות שהכנסתן הפנויה נפלה מקו העוני עמד על 19.9% ב-2007 בהשוואה ל-20.0% ב-2006.
· שיעור הנפשות החיות במשפחות העניות ירד מ-24.5% ל-23.8%. תחולת העוני של ילדים, שנסקה בעשור החולף בשיעור של כ-60%, רשמה לראשונה ירידה: 34.2% מהילדים חיו במשפחות עניות ב-2007, בהשוואה ל-35.8% מהם ב-2006. הירידה בתחולת העוני של נפשות וילדים מובהקת סטטיסטית.
· ב-2007 היו בישראל 412,900 משפחות עניות, שבהן חיו 1,630,400 נפשות, בהן 773,900 ילדים.
· השפעת תשלומי ההעברה לחילוץ מעוני פחתה עוד מ-39.3% ב-2006 ל-38.3% ב-2007.
· במדידה לפי ההכנסה הכלכלית (ההכנסה מעבודה, מפנסיה ומהון) נמשכה מגמת הירידה האטית אך עקבית בממדי העוני: ב-2007 הגיעה תחולת העוני ל-32.3% לעומת 32.9% ב-2006.
· מדד ג'יני לאי השוויון בהכנסה הפנויה ירד בשיעור של 2.4% בין 2006 ל-2007. במצטבר בין 2002 ל-2007 עלה המדד בכ-4%.
מאחר שהעלייה ברמת החיים ב-2007 מיוחסת בעיקר להתפתחויות החיוביות בשוק העבודה (הרחבת התעסוקה ועליית השכר הריאלי), מצבן של משפחות המשתתפות בשוק העבודה הוטב בהשוואה למשפחות שאינן נוטלות בו חלק (קשישים ומי שאינם עובדים בגיל העבודה). להלן ממצאים נבחרים לפי קבוצות אוכלוסייה:
· תחולת העוני של המשפחות הגדולות (4 ילדים ויותר) ירדה מ-60% ל-56.5%. ירידה דומה נרשמה גם אצל המשפחות הערביות, המהוות חלק גדול מאוכלוסייה זו (מ-54% ב-2006 ל-51.4% ב-2007). ירידות אלה מיוחסות לעלייה הניכרת בהכנסה מעבודה של המשפחות הגדולות.
· תחולת העוני של קשישים עלתה במעט, מ-21.5% ב-2006 ל-22.6% ב-2007. עלייה זו, שאינה מובהקת סטטיסטית, התרחשה בד בבד עם העלייה ברמת החיים של הקשישים שלא הדביקה את העלייה ברמת החיים הכללית.
· תחולת העוני של משפחות עובדות נותרה יציבה ברמה של 12.2%. משפחות העובדות העניות מהוות כ-46% מהמשפחות העניות וכ-60% מהמשפחות העניות בגיל העבודה.
· שיעורי העוני הגבוהים מאוד של האוכלוסייה שאינה עובדת בגיל העבודה מוסיפים לעלות: ב-2006 היו 66% ממשפחות אלה עניות; ב-2007 הוסיף שיעור זה ועלה עד ל-70% מהן.
· משפחה דו הורית עם 4 ילדים, הממצה את פוטנציאל ההשתכרות שלה, כאשר שני בני הזוג משתכרים שכר מינימום, נמצאת מעל קו העוני. מנגד, משפחה חד הורית עם שני ילדים שבה המפרנס היחיד משתכר שכר מינימום נמנית עם האוכלוסייה הענייה.
· חלוקה לפי קבוצות השכלה של ראש משק הבית מעלה ששכיחות העוני של בעלי השכלה נמוכה גבוהה פי 3 משכיחותה אצל בעלי ההשכלה הגבוהה וחומרת העוני שלהם, שעלתה במידה ניכרת בין 2006 ל-2007, גבוהה פי 5.
· ממצאי העוני בפריסה גיאוגרפית מלמדים שבין 2006 ל-2007 ירדו ממדי העוני של המשפחות באזורי חיפה והמרכז, אך עלו באזורים המאופיינים בשיעורי עוני גבוהים יותר ממילא: ירושלים והפריפריה..
במשרד הרווחה אומרים כי הגורמים לעוני נעוצים בפערים ניכרים ברמת השכר של השכירים העניים בהשוואה לכלל השכירים, גם כאשר מנטרלים את השפעת חלקיות המשרה. רוב השכירים במשק (כ-76% מכלל השכירים במשק וכ-61% מהשכירים העניים) מועסקים במשרה מלאה. ואולם בעוד שמבין כלל השכירים במשרה מלאה כ-13% משתכרים פחות משכר המינימום, שיעור זה עולה ליותר משליש מהעובדים העניים המועסקים במשרה מלאה.
היעד הממשלתי להפחתת העוני נקבע לשנים 2008 עד 2010. לו היה היעד הממשלתי מיושם כבר ב-2007, הממשלה לא הייתה עומדת בו, שכן ההכנסה ברוטו בחמישון התחתון עלתה ב-1.8% לעומת עליה של 3.8% בתמ"ג לנפש בתוספת 10% ממנו.