"בדרכי במשטרה ובעלייתי בסולם הדרגות ובמיוחד בעת כהונתי כמפכ"ל המשטרה, נוכחתי בקבלת החלטות על מינויים שלא תאמו את טובתו של הציבור. כוונתי למינויים בכירים במערכות החשובות ביותר כגון: צה"ל, שב"כ, משטרה, מוסד. המינויים החשובים ביותר לביטחונו של האזרח והחברה, מינויים אשר משפיעים על מערכות אשר הן חשובות לעתיד החברה וכלכלתה", כך כותב מפכ"ל המשטרה לשעבר, וכיום איש הליכוד אסף חפץ בטורו האישי באתר המשטרתי 'קול 100'.
על חומרת השפעתם של המינויים הבעייתיים כותב חפץ: "מינוי לתפקידים כה בכירים מקרין על המערכות שתחת אחריותם וגורם לנזקים קשים וארוכי טווח מכיוון שמדובר באנשים". הוא מציין כי מצב בו בשל עיוות כזה או אחר לא נבחרים ולא מקודמים הטובים ביותר אלא הפחות מוצלחים גורם הדבר לבלבול, מבוכה וחמור מכל: פרישתם של הטובים לשוק הפרטי.
מוסיף חפץ וכותב כי "הכלל הוא שמינוי בינוני וחלש ימנה אנשים חלשים ממנו, מפקדים אלו הינם בדרך כלל חסרי ביטחון ויחששו ממינוי אנשים טובים אשר יאפילו עליהם ויגמדו אותם. מכאן ועד מרמור, תסכול ותפקוד לקוי של המערכות, המרחק קצר".
לדבריו "ביסודו של כל כשלון מערכתי תמצא מינוי לקוי של העומד בראשה, הכישלון מתחיל מקבלת החלטות שגויה או מחוסר קבלת החלטות כתוצאה של כשל מנהיגותי". חפץ קובע כי לא מעט אירועים שכאלה ליוו את המערכות הביטחוניות.
"ציינתי כל זאת על מנת להתריע ולהזהיר מהמשך שליטה במינוים בכירים בידי המערכת הפוליטית", כותב המפכ"ל לשעבר.
חפץ קובע כי כשם שסביב הכרעותיו של שר אוצר קיימים אינטרסים ולחצים "אשר אינם עולים בקנה אחד עם האינטרס הציבורי", כך גם במינוי מפכ"ל למשטרה. "לשר שצריך למנותו ישנם שיקולים שלעיתים אינם עולים בקנה אחד עם האינטרס של הציבור. הם לעיתים חוששים למנות איש חזק ועצמאי אשר בדרך כלל ניחן גם בכושר מנהיגות, זאת מחשש שיהיה קשה לשלוט בו וזה לא יענה באמת לכל גחמה או מינוי של הבוס, בדרך כלל השר".
"זכורים לי תהליכי מינויים בהם לעצות של העוזרים הפוליטיים שליד השרים, השפעה מיותרת, מבלבלת ומזיקה, כותב חפץ הסבור כי דווקא במודל השלטון האמריקאי יש פתח תקווה למאבק בתופעה. לדבריו מבנה שלטוני זה "נותן משקל מוגבל למערכת הפוליטית, כאשר מדובר במינויים בכירים ועדות בלתי תלויות בודקות את ההצעות ועושות חיים קשים למערכת הפוליטית בכל הקשור למינויים בכירים".