סיעת ישראל ביתנו ביקשה לדון בנושא: "הידרדרות המצב הביטחוני בדרום והתנהלותו חסרת האחריות של שר הביטחון, המונע משיקולים פוליטיים, מהווה פגיעה חמורה בביטחונה ובכוח ההרתעה של מדינת ישראל. הניסיון הפתטי להיאחז ב"הסכם הרגיעה" המדומה מחזק את חמאס ומחליש את החוסן הלאומי שלנו".
סיעת הליכוד ביקשה לקיים דיון עקב "רפיסות הממשלה והעדר תגובה לנוכח מתקפות הטילים על אשקלון, שדרות והנגב המערבי".
יו"ר ישראל ביתנו, ח"כ אביגדור ליברמן, אמר בדיון כי ישראל בורחת מאחריות בסיסית בכל הנוגע לביטחון אזרחי מדינת ישראל. "יש שחיקה מתמדת ביכולת ההתרעה שלנו. זה התחיל בבריחה מלבנון והמשיך בפינוי מגוש קטיף. אמרנו גם אז וגם עכשיו - אם יירו טיל אחד לכיוון ישראל אנחנו נגיב... ואיפה התגובה? ועכשיו אחרי הרגיעה פצמ"רים נורים על תושבי הדרום ואין תגובה".
"אין מנהיגות ואין אחריות, אלא רק עניין פוליטי ועניין של הישרדות ופריימריז", הדגיש ליברמן.
שר הביטחון, אהוד ברק, השיב לטענות שעלו בדיון ואמר כי "איני מתנצל על אף יום של רגיעה, כל עוד זה משרת את האינטרסים של מדינת ישראל. הכניסה לרגיעה נעשתה בעינים פקוחות. זו האלטרניטיבה היותר טובה בנסיבות הקיימות. אין פתרונות קסם ופתרונות של זבנג וגמרנו מול החמאס. מי שרוצה לתת פתרון קבוע יצטרך להיכנס לשם ולטפל בבעיה. אם אתם קוראים לכיבוש הרצועה ולחזרה לעזה, תוסיפו את המשמעויות הנלוות לכך".
"זה לא תוכנית ראיליטי בטלוויזיה, מדובר בחיי אדם. מדיניות מנהלים מתוך שיקול אסטרטגי קר ולא מתוך התלהמות", הוסיף ברק ואמר "אין היגיון וכוונה למגן את כל המדינה. לפני הרגיעה היו פגיעות של 500 ומעלה של טילים ביישובי עוטף עזה. במשך חודשי הרגיעה היו פחות מ-10 פגיעות לחודש. בשבועות האחרונות, בעקבות פגיעות מוצלחות של צה"ל התגובות התגברו אך הגיעו רק לכשליש מרמתן לפני הרגיעה".
ח"כ איתן קרא קריאות לעבר ברק ותהה למה ברק משלים עם 10 פגיעות לחודש ולמה הוא לא דורש אפס פגיעות לחודש וברק ענה לו "שמענו על גיבורי האפס. צה"ל והשב"כ פועלים ביעילות לסיכול הירי. לכל המתלהמים שרוממות המלחמה בגרונם, אינני זקוק להטפת ממי מכם. המלחמה לא תברח. כמי שנושאים באחריות, אנחנו לא רצים אליה בחוסר אחריות".
ברק התייחס גם לנושא החייל החטוף גלעד שליט ואמר כי "לחימה בעזה לא תחיש את שובו של שליט ועלולה לסכל את המאמצים לשיחרורו. הרגיעה מאפשרת לנו להתקדם בנושא שיחרורו".
בתום הישיבה הוחלט כי הנושא הנדון יעבור לדיון בועדת החוץ והביטחון.