חברת שטראוס תפצה את איתי בן שוען בסכום של 3,000 ש"ח, לאחר שבעקבות אכילת חומוס 'אחלה' כאבה בטנו וביטנה של אחותו, כך קבעה שופטת בית המשפט לתביעות קטנות בירושלים, אתי באום-ניקוטרה.
בן שוען טען, כי באחד הימים רכשה אמו את חומוס 'אחלה' ולאחר שטעם ממנו מעט, חש שלא בטוב. לאחר יומיים נוספים, בערבו של יום אכל שוב מן החומוס האמור ויצא אל משמרת במקום עבודתו. במהלך המשמרת חש ברע והודיע על כך לממונה עליו, אשר מצא, כי עליו להתפנות אל בית החולים וכך נעשה.
בן שוען נבדק בחדר המיון של בית החולים "הדסה" ולאחר ששהה במיון פרק זמן מסוים ומשנעלמו כאביו, שוחרר במצב כללי טוב. בשלב זה, התובע לא ידע מה גרם לכאבי הבטן שתקפו אותו. לאחר פרק זמן קצר טעמה גם אחותו מהחומוס וחשה בבטנה ומשכך הבין כי החומוס הוא הוא שגרם לכאבי הבטן שלו ושל אחותו.
בשטראוס לקחו את החומוס לבדיקה, זאת בניגוד לסיכום עם בן שוען לפיו יקחו רק דגימה מתוכו, ובחוות דעת שמסרו נאמר, כי "המוצר נמצא באיכות מקירוביאלית סבירה. מהמוצר לא בודדו מיקרו אורגניזמיים גורמי הרעלת מזון או קוליפורמים ממקור צואתי האופייני למזון. מהספירה הכללית בודדו חיידקים שאינם ידועים כגורמי הרעלת מזון. בהתאם לכך לא סביר כי מוצר זה גרר הרעלת מזון על רקע מיקרוביאלי".
השופטת קבעה, כי "הנתבעת (שטראוס - ש.פ) בהתנהלותה גרמה לתובע לנזק ראייתי בכך שאיבדה את החומוס ולא אפשרה לו להגיש חוות דעת מטעמו אשר יכול והיה בה כדי להבהיר באופן חד משמעי את מצבו של החומוס וההשלכות מאכילתו".
"בנסיבות אלו, יש לפצות התובע בגין רכיב כאב וסבל ואני פוסקת לו בגין כך סך של 3,000 ₪ כאשר הנתבעת תהא זכאית לקזז מסכום זה סך של 300 ₪ בגין התייצבותה לשווא לדיון שנקבע בעניינו של התובע ביום 30/06/08 ואשר התובע בחר להגיש בקשת דחייה אך בבוקרו של יום הדיון", סיכמה השופטת.