בתגובה לדבריו של שר הרווחה, יצחק הרצוג, והגדרתו את נוער הגבעות כנוער מסוכן, קובעת דניאלה וייס כי מדובר בדברי הבל וכי מדובר בנוער נפלא המקריב את עצמו למען ארץ ישראל ללא כל דרישות לעצמו.
את דבריה אומרת וייס ממשכנה בבית השלום שבחברון, שם היא מתגוררת מזה שלושה חודשים כשלמקום נאספים עוד ועוד בני נוער מרחבי הארץ ובהם גם נוער המוגדר כ"נוער גבעות".
"אני פוגשת יום ולילה את הנוער הזה. יש כאן בני אדם מקסימים, נוער מגבעות, ממאחזים, מישובים חדשים, מכל הגילאים. אותם הקרואים נוער גבעות שהשר הרצוג מנסה להכפיש אותם ולהכניס אותם למוסדות סגורים זה עוד ביטוי לייאוש של הממשלה אל מול העלייה של נוער אוהב ישראל. זה לא יעזור להם. הם ינסו לאשפז, לשלוח שב"כ, להכניס אותם לגטאות. זה לא יעזור להם. יצאנו אל המרחבים ועוד נצא אל המרחבים", אומרת וייס.
וייס גם אינה מוכנה לקבל את שאלת היותו של הנוער המדובר בר שליטה. לדבריה עצם השאלה אינה מקובלת עליה שכן המונח 'שליטה' הוא מונח בולשביקי. "באים כאן אנשים להגן על בית בחברון, בארץ ישראל. נמצאים כאן יום ולילה במסירות נפש, בתנאים קשים. מה זה המונח הזה שליטה? על מי? יש כאן ביטויים שנועדו להחליש", אומרת וייס הסבורה כי עצם השימוש במונחים אלה מעיד על קנאה במסירותו של הנוער, באהבתו לארץ ישראל בהתלהבותו ובנאמנותו אליה.
באשר לתגובה הצפויה מצידם של בני הנוער להצעות להיכנס לאותן מסגרות המוקמות על ידי השר הרצוג אומרת וייס כי להערכתה מדובר בניסיון שלא יצלח והשר הרצוג לא יצליח לדכא את הנוער הנפלא הזה, כהגדרתה. וייס מקפידה להבהיר כי כל הניסיון לכבס את המונחים במילים כ"בית חם", גם הם לא יסייעו לשר הרצוג בפעולות הדיכוי הללו.