קנדה נקלעה למשבר פוליטי חמור ביותר העשוי להביא למהפך שלטוני לראשונה מאז מלחמת העולם הראשונה בתחילת המאה העשרים. 3 מפלגות האופוזיציה – הליברלים, המפלגה הדמוקרטית החדשה (NDP) והגוש של קוויבק – שלהן רוב בפרלמנט, הגיעו להסכמה על מהלך משותף להפלת ממשלת המיעוט הקונסרבטיבית של סטיבן הארפר ולהקים כבר בתחילת השבוע הבא ממשלת קואליציה חלופית תחתיה שתעמיד בראשה את מנהיג הליברלים, סטפן דיון, כראש הממשלה.
העילה המיידית למהלך נעוצה בהתנגדות של האופוזיציה לתוכנית הכלכלית של הממשלה שנועדה להתמודד עם המיתון הכלכלי עימו מתמודדת קנדה בעקבות המשבר הפיננסי העולמי. שר אוצר, ג'ים פלרנטי, הודיע בסוף השבוע על כוונת הממשלה לקצץ בהוצאות כדי לשמור על תקציב מאוזן, ובכלל זה בתקציב המיועד למימון המפלגות, וכן לדון ב"תוכנית האצה" כלכלית בתחילת השנה הבאה שתעודד את הצמיחה במשק. מפלגות האופוזיציה מתנגדות לדחיית הדיון בשאלת התמריצים לכלכלה ודורשות סיוע מיידי לתעשיות הסובלות ביותר מהמשבר הכלכלי ובראשן תעשיית הרכב והעץ.
סטפן דיון, יריבו המר של הארפר שנחל תבוסה בבחירות באוקטובר השנה, ואשר הצליח להגיע להסכם חתום עם שתי מפלגות האופוזיציה האחרות להקמת ממשלת קואליציה, הודיע כי בכוונתו לכונן ממשלה אשר תפעל באופן מיידי לטפל במשבר הכלכלי. על מנת שהמהלך הפוליטי יצליח זקוק דיון להסכמת המושלת הכללית של קנדה, מישל ג'אן, הממלאת תפקיד סמלי כמייצגת המלכה הבריטית ובידיה סמכויות של מעין נשיא. אם תדחה המושלת הכללית את הבקשה תיקלע קנדה לבחירות כלליות נוספות בפעם הרביעית מאז 2004.
ראש הממשלה, סטיבן הארפר, אינו אומר נואש והוא מתכוון לנצל את כל הכלים הפוליטיים והחוקיים העומדים לרשותו כדי לסכל את המהלך. האופציות העומדות לרשותו הן השעיית פעילות הפרלמנט עד הבאת התקציב לאישור בתחילת החודש הבא ובכך לדחות את הצבעת האמון בממשלתו או לבקש מהמושלת הכללית לפזר את הממשלה ולהכריז על בחירות כלליות. יש לציין, כי במסורת הפוליטית בקנדה המושל הכללי נהג בדרך כלל להיענות לבקשת ראש הממשלה ללכת לבחירות. הפעם האחרונה בה נדחתה בקשת ראש הממשלה הייתה בשנת 1926.
בינתיים ראש הממשלה מנסה להרוויח זמן ומתכוון לצאת למערכה על דעת הקהל. הוא מתכוון לצאת בנאום לאומה שיעסוק במשבר הפוליטי ובמקביל לעורר פעילות מחאה ציבורית נגד מפלגות האופוזיציה, כולל באמצעות ארגון הפגנות. תשדירי רדיו של המפלגה הקונסרבטיבית ששודרו בשבוע האחרון בתחנות השונות מאשימות את סטפן דיון בניסיון לבצע הפיכה שלטונית ובשיתוף פעולה עם בדלנים.
שורשו של המשבר הפוליטי בתוצאות הבחירות הכלליות שנערכו בקנדה ב-14 באוקטובר 2008. המפלגה הקונסרבטיבית זכתה אמנם במספר המושבים הגדול ביותר (143), אך עדיין חסרים לה 12 מושבים כדי להשיג רוב בפרלמנט והיא נאלצת להסתמך על אחת ממפלגות האופוזיציה כדי לאשר חקיקה. ע"פ החוק הקנדי, כישלון הממשלה להעביר חוק בפרלמנט נחשב להצבעת אי אמון ומחייב בחירות חדשות.