בשבועות האחרונים סוכל פיגוע בישוב יצהר שבשומרון. האירוע התרחש בשעה בה נאספו פעילי שמאל בראשותו של יואל מרשק, רכז המשימות של התנועה הקיבוצית לפעולות גיזום עצים ולסיוע לתושבי הכפרים הערבים הסמוכים.
האירוע, המהווה עוד אחד בשרשרת ארוכה של עימותים בין אנשי השמאל לתושבי יצהר, עורר גל טענות קשות על הדרבון לכאורה לפעילות טרוריסטית, אותו מקבלים הכפריים הערבים, מאנשי השמאל.
בכנסת שדרות לחברה עימת עוזי ברוך, את מרשק עם טענות הימין נגדו, טענות המצטברות בשנים האחרונות. כמו כן ניסה ברוך לעמת את מהרש"ק עם דובר הישוב יצהר, יגאל אמיתי, מה שצלח חלקית בלבד.
אנו מביאים כאן את הראיון במלואו. יואל מהרש"ק מציג את משנתו ומשיב לטענות קשות המוטחות בו.
בראשית דבריו מבהיר מרשק כי פעילות הסיוע למסיק הזיתים ולגיזום העצים של ערביי השומרון הינה חלק ממכלול פעולות שמבצעת התנועה הקיבוצית מתוך דאגה לאדם באשר הוא אדם. הוא מציג דוגמאות מהארץ ואף מהעולם, כאירוע הצונאמי הזכור, בהם הוציאה התנועה הקיבוצית, על ידי אגף המשימות בראשו הוא עומד, משלחות סיוע. לטעמו פעילות אנשיו בשומרון אינה שונה מפעילויות שכאלה. "אנשים שיש להם קשיים כלכליים צריך לסייע בידם", הוא קובע נחרצות.
על האירוע בשבת האחרונה בו סוכל פיגוע במקביל לפעילות הסיוע של אנשיו אומר מרשק כי הוא אמנם מיצר על הפיגוע, ואכן "הדבר הראשון שחשוב הוא הביטחון האישי של כל יהודי ויהודי". אולם עם זאת הוא מספר כי באזור יצהר מצא 2,800 עצים שרופים ובעקבות בקשת התושבים שם הגיע לסייע. הוא מציין כי התבקש להגיע בשל מחסור במסורים אצל תושבי הכפרים הערביים. עם זאת הוא קובע כי בטרור יש להילחם "עד חורמה", כשהכלל המנחה הוא "הבא להורגך השכם להורגו". זאת ללא כל קשר לפוליטיקה.
במהלך הדברים מעלה ברוך לשיחת טלפון את יגאל אמיתי, דובר הישוב יצהר, המסרב לשתף פעולה. לטענתו של אמיתי אל לציבור להתבלבל מדבריו של מהרש"ק שכן לטענתו מרשק מקפיד לסייע לפלשתינאים רק כאשר קיים עימות עם התושבים היהודים שבאזור. "הוא לא בא לעזור להם בצפון השומרון איפה שאין יהודים, בגללו ובגלל תומכי ההתנתקות. הוא עוזר להם רק איפה שהם רבים עם העם היהודי. כלומר במלחמה בין הערבים לעם היהודי הוא שם את עצמו בצד של האויב". כיוון שכך אמיתי לא מוצא כל סיבה להתעמת ולדון עמו, כשם שאינו מתעמת עם טלי פחימה או עם האנרכיסטים, כלשונו. לדבריו הוא נכון לקיים דיון רק עם מי שטובת העם היהודי לנגד עיניו. בדבריו הוא אף מכנה את מהרש"ק כ"מחבל טרוריסטי יהודי חילוני", שבחר בתמיכה בצד האויב הערבי.
"אל תתבלבלו מזה שיואל מרשק מדבר עברית. הוא בצד של האויב וגם זכריה זביידי מדבר עברית ואפילו טובה יותר מזו של מהרש"ק. לא החזות החיצונית שלו או הכרומוזומים היהודיים שלו הם שעל פיהם נשפוט אותו. הוא מקפיד להגיע בכל עימות ולהיות בצד של הערבים. זו זכותו ההיסטורית, אבל שלא יתפלא שאחר כך כך שופטים אותו".
אמיתי מציין כי לטעמו עמדות אלו המוצגות על ידי מהרש"ק הן שהובילו את מפלגת העבודה לדשדושה בסקרים למרות זכויותיה הרבות במפעל הציוני.
לנוכח כל אלה מסרב אמיתי לשוחח עם מרשק. לעומת זאת מרשק מצידו קובע כי עמדותיו והתבטאויותיו של אמיתי אינן מייצגות את כלל תושבי יצהר ועמדות אלה הן "העשב השוטה", ואף דלק להמשך האלימות עד כדי רצח פוליטי.
באשר להגעתו והגעת אנשיו דווקא לנקודות החיכוך אומר מרשק כי דווקא שם הפלשתינאים אינם נמצאים מפחד ועל כן הם עצמם נאלצים להגיע רק כאשר מגיעים פעיליו של מהרש"ק, כיוון שאז מגיע עימם גם הצבא.
בדבריו שולל מרשק מכל וכל את הטענה לפיה מדוב בפעולת התססה ופרובוקציה. "אני בא למקום שקוראים לי. לא קוראים לי למקום של שמחה וצהלה, מקום שבו הכול מסודר. לי קוראים רק כשיש צרות", הוא אומר ומציין כי מנגד לפעילות רווחה פעל הוא עצמו גם בסוגיות ביטחוניות כהקמת יחידת קו התפר הנאבקת בחדירות מחבלים. "ההתיישבות והביטחון בתוך ליבי", אומר מרשק המציין כי גם התחום ההתיישבות הוא פועל הן בבקעה ברמת הגולן ובמקומות אחרים בהם הוא מקים ישובים.
מרשק מתייחס בדבריו לטענות לפיהן הוא עצמו היה שותף בגזם עצי פלשתינים וקובע כי מדובר בעלילה חסרת בסיס ושחר.
בהמשך דבריו הוא מביע דברי שבח על המתיישבים אותם הוא מגדיר כ"מלח הארץ", המבצעים את שליחותם מתוך אמונה שלמה. הוא מזכיר את פגישתו החמה עם אברי רן, ממנהיגי המאחזים בשומרון. לטעמו מפגשים כדוגמת מפגש זה מביא להיכרות הדדית בתוך העם, היכרות הכרחית.
מוסיף מרשק ואומר כי לטעמו יש לבצע משאל עם בטרם כל מהלך של עזיבת שטחי ארץ ישראל. בדבריו שלל את פעילותו הדורסנית של אריאל שרון כשביצע את העקירה מגוש קטיף ומצפון השומרון ללא משאל שכזה.
בדבריו מאריך מרשק בשבח ההידברות ובמחויבות אליה ככלי הכרחי לחיים משותפים בארץ הזו.