אליהו ליבמן, רכז הביטחון של חברון, מתאר את אירועי הירי שהוביל למעצרם של שניים מתושבי קרית ארבע.
לדבריו בעקבות הגירוש מבית השלום התעורר הציבור הערבי שהחל בפעילות אלימה כלפי יהודים שנכחו במקום או שהיו בדרכם, בהליכה רגלית, לכיוון בית השלום. הוא מציין שרף האלימות עד לאותו יום היה נמוך בהרבה.
"ערבים עלו לגגות וכל מי שהלך מקרית ארבע לבית השלום קיבל מטח בלוקים, אבנים וברזלים, והיו שם הרבה ניסים", מספר ליבמן.
באשר לתושב שפתח בירי לעבר הערבים אומר ליבמן כי מדובר בעולה חדש, אדם מן הישוב, איש עמל, שהגיע למקום בחיפוש אחר בנו ומצא את עצמו מוקף בחבורת ערבים אלימים שבידיהם סלעים. ליבמן מציין שיום לפני כן נפצע קשות נער מסלע שהושלך עליו באירועים שסביב הבית, ואירוע דרמטי זה ליווה את אותו יורה ברגעים אלה. "הוא לא רצה להיות הבא בתור וכשהבין שהערבים לא רק מאיימים אלא מתכוונים לבצע את זממם, החליט להגן על חייו ולא פחד מהשלטונות ומהעליהום ומההסתה".
"הוא לא חיפש ערבים כדי לירות. הסיפור היה להיפך", מציין ליבמן. "לאחר מכן התחילו לבצע לינץ' באותו תושב שניסה להגן על חייו. הוא נפצע בראשו. הלסת יצא ממקומה. הוא אושפז בבית חולים. ב"ה הוא שוחרר אבל עדיין פצוע ולוקח תרופות כדי להשלים את ההחלמה שלו. כשאותו תושב מצוות הכוננות שכעת עצור, ראה את הלינץ', ירה באוויר כדי להרחיק את הערבים ולהציל את היהודי כמתבקש", מספר ליבמן שאינו מבין כיצד זה בחרה המשטרה לקחת ממנו את נשקו. הוא מזכיר את מלאת שש שנים לאירוע 'סמטת המתפללים', אירוע בו לקח אותו תושב חלק, לאחר שקציני מג"ב ושוטרים לא העזו להתקרב למקום ואף לא בודדו אותו, ומנגד אותו תושב וחבריו היו אלה שנכנסו למקום, לחמו והביאו לסיום האירוע כשחבריהם משלמים בחייהם.
"אנחנו עדים למסע נגדנו, נגד גיבורי חברון ותומכיהם, מכל הכיוונים, אם מצד הפוליטיקאים המושחתים, אם מצד מערכת המשפט, מהתשקורת הכלל ארצית והעולמית, אם זה מכל מיני גורמים שהפוליטיקה שולבה אצלם בתפקיד הצבאי והמשטרתי. חשוב להתריע שאם המצב לא ישונה מיידית ולא יטפלו בפורעים שגאים במעשיהם, יכולים להיות כאן אירועי דמים קשים מאוד מצד הטרור הערבי".