ראש מועצת קדומים לשעבר, דניאלה וייס, מתייחסת בבוז לתארים שהדביקו לה גורמים שונים, גם בזירה הצבאית – 'אישה מסוכנת'.
לדבריה על הציבור לשאול את עצמו כיצד הגענו למצב בו המקום היחיד בעולם החופשי שאסורה בו רכישת מבנים ואדמות ליהודי הוא דווקא בארץ ישראל. "זה דבר מזעזע. הרי כולם יודעים שהרכישה נעשתה כדת וכדין, אז מה קורה כאן?", שואלת וייס הסבורה כי מעורבות הבג"ץ בסוגיה שאמורה הייתה להיסגר בערכאות נמוכות בהרבה מוכיחה כי יש כאן מהלך פוליטי מובהק, אותו היא מגדירה כ'אנטישמיות פנימית של ממשלת ישראל'.
"בגלל גודל העוול גודל הזעקה. האיסור על יהודים לרכוש אדמות בארץ ישראל הוא העוול ועל כך נזעק וניאבק", אומרת וייס הסבורה כי עוול שכזה אמור היה לעורר כל יהודי באשר הוא ולאו דווקא את יהודי חברון. "זו אנטישמיות בארץ ישראל על ידי ממשלה יהודית, ועל כך צריכה להיות זעקה גדולה, ולזעקה יש ביטויים שונים".
וייס אינה מקבלת את הטענה כאילו כניסתם של תומכי המתיישבים במקום היא שהובילה את שר הביטחון לשגר למקום את הכוחות לפינוי. היא מזכירה כי את החלטתו לפעול נגד ההתיישבות במבנה קיבל ברק עוד קודם לכן, ורק בעקבות ההחלטה הגיעו למקום המוני התומכים והמסייעים.
"ככל שהיו יותר אנשים היה יותר רגוע, כי הבנו שעם ישראל מבטא את הנאמנות וניתן להיות רגועים", היא אומרת.
בדבריה דוחה וייס את האשמות כלפי תומכי הישוב היהודי בחברון באשר לריסוס הכתובות בבית העלמין הערבי שבעיר. לדבריה היא אמנם אינה יודעת מי ביצע את המעשה, אך מאז ימי 'שמפניה' היא למודת ניסיון וכבר אינה מאמינה לכל אירוע. לדבריה בכל אירוע קיצוני היא חושדת שיד גורם זר ומגמתי בדבר.
וייס מספרת כי בבית השלום היו לא מעט התמודדויות עם מושתלים שהגיעו למקום במגמות זרות. היא מציינת שכשזוהו כאלה דאגו הפעילים להתרחק מהם. לדבריה ניתן היה לזהותם בסגנון לבוש "לא מהודק היטב", ובקיצוניות מיוחדת.
הזמר אריאל זילבר התייחס להשתלחויות בדניאלה וייס ופרסם הודעה בה נאמר כי "מי שחוללה בסבסטיה יחד עם מנחם פליקס, בני קצובר ואחרים, ולא בלי מאבק, את המפעל להתיישבות ביהודה ושומרון - נותרה בראש".
"דניאלה וייס חזקה, ועם אותו כוח ועוצמה במאבקה הצודק, בעזרת השם היא תחולל התיישבות של עוד עשרות ישובים יהודיים בכל חבלי ארץ ישראל", הוסיף זילבר.