מנכ"ל החברה לפיתוח הגליל ויו"ר חברת חצבני-דן, אחיקם ברלוי, אומר כי עקב עצירת הגשמים קיים כבר נזק גדול מאוד לכל ענפי החקלאות, וכי מתוכננת הערכות לתכנית פיצויים לחקלאים שתוגש לאוצר. שטחי החקלאות בגליל משתרעים על 80 אלף דונם ומדובר על נזק של למעלה מ-250 מיליון ₪.
ברלוי מציין כי עד כה נזרעו רק תבואות חורף- חיטה, שעורה, תחמיצים וכד' אשר בדרך כלל אינם זקוקים להשקיה, וכי זריעת גידולי הקיץ מתעכבת בשל החשש כי לא יהיה במה להשקותם, מדובר על ירקות לתעשייה וכותנה, שאמורים להיזרע החל מחודש מינואר.
"מאחר ואין גשמים גם אין מקורות מים, ולא ניתן לשאוב מהנחלים ולייבש אותם. גם פרויקט השקיית אדמת הכבול בסכנה-אדמה זו מושקית על פי הסכם ממשלתי באופן קבוע בכדי למנוע העברת אדמת הכבול למי הכנרת ולמוביל הארצי. באין גשם ואין יכולת להשקות את אדמת הכבול, תזדהם הכנרת וגם מי השתייה", אומר ברלוי.
פרויקט נוסף שמצריך חשיבה וקידום ממשלתי הינו קידוחי שמיר, אשר כרגע נמצא בתכנית בלבד, אך עדיין לא נערכה בדיקה מקצועית לגבי איכות המים ואיכותם לצרכי השקיה לחקלאות, זאת מאחר והם מכילים גופרית ובמפגש עם האוויר הם הופכים לגבס הסותם את הצינורות.
בנוסף יש במים אלו גם כמות של ברזל. במנהלת הכנרת טוענים, כי למים כאלו יתרון מבחינתם מאחר והם מונעים גידול אצות המזיקות למים, אך לצורכי השקיה ייתכן ואינם מועילים. "המדינה צריכה להתחייב לשאוב מים אלו שאינם טובים לחקלאות לטובת תוספת מים לכנרת", אומר אחיקם ברלוי. עוד מוסיף ברלוי, כי הגשם המועיל ביותר לחקלאות הינו גשם היורד בפיזור לאורך כל חודשי החורף, וכי גשם שיורד במרוכז בזמן קצר גורם גם הוא לנזקים. במידה וירד שלג בחרמון לפחות תתקיים זרימת מים לנחלים בחודש פברואר ויכולה להועיל במעט גם לחקלאות.
גם הבוקרים בגליל ובגולן מודאגים מעצירת הגשמים. חיים דיין, מנכ"ל אמב"ל (ארגון מגדלי בקר לבשר ) אומר, כי היקף הנזקים עומד על מעל 35 מיליון ₪ בכל הארץ, זאת מאחר והבוקרים חייבים להזין את הבקר במזון מוגש ויקר מאחר ואין מזון טבעי בשטחי המרעה.
דיין יקיים החודש סיור דחוף בשטחי המרעה בגליל ובגולן עם סגן הממונה על אגף התקציבים באוצר, חיים פרננדס, בכדי לעמוד את מצב הנזקים לבוקרים.
דיין מוסר כי ראש בקר צורך כ-12 ק"ג מזון מוגש יבש ביום בעלות של כ-12 ₪ ועלות האכלת פרט אחד בשלושה שבועות עומדת על 270 ₪. בעדר של כ-100 פרטים 27,000 ₪, עלות גבוהה באלפי אחוזים מול העלות של אחזקת בקר המתבסס על המרעה הטבעי בלבד. בישראל כ-2 מיליון דונם שטחי מרעה עליהם רועים כ-50 אלף ראשי בקר. "ענף הבקר-לבשר בישראל איננו מוגן מפני נזקי בצורת והעלויות הנוספות בגין הזנת העדרים נופלות על המגדלים שרווחיותם גבולית גם כך", אומר דיין.
"מרכיב נוסף במשבר המים הפוקד את מדינת ישראל הוא פחיתה משמעותית עד כדי התייבשות של מקורות המים לשתיית עדרי הבקר. מעיינות ונחלים שבעבר סיפקו מים לשתיית הבקר, יבשו כתוצאה מירידת מפלס מי התהום ועדרי הבקר נאלצים לנדוד לשולי הישובים כדי לקבל את אספקת המים שלהם מהצנרת של מי השתייה", אומר איציק שפרן, בוקר מקיבוץ עין השופט.
אבנר ענווה, כורם מיקב הרי גליל שבקיבוץ יראון, אומר כי הגשמים מועילים לרווית הקרקע ואגירה ופעילות מטבוליזם לגפנים עם עלווה ופירוק חומרים אורגניים הקיימים בקרקע. כאשר אין גשם פעילות כזו מאיטה וקיימת עליה בטמפרטורה. אך מאחר והגפן מושקית במהלך עונת הגידול הארוכה והינה גם גידול הנחשב לחסכוני במים, יש לקוות כי המצב יתאזן במהלך החורף, אך גם הגפן זקוקה לגשם ומנות קור בכדי לקיים איכות פרי גבוהה.